ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשנז
שיתו לבכם, לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם הדא אמרה שאין יצר הרע לעתיד לבא, ודכוותה וסעדו לבכם אחר תעבורו הדא אמר שאין יצר הרע שולט במלאכים. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי יוסי בר חנינא אמר עתיד הקב"ה לעשות חולה לצדיקים לעתי לבא והקב"ה חל עמהם שנאמר נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ, והם מראים אותו באצבע שנאמר הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות בשני עולמות. דבר אחר בעולמות בזריזות כאלין עולמתא, כמה דאת אמר בתוך עלמות תופפות תרגם עקילס עולם שאין בו מיתה. בעולם הזה מי שרואה פני שכינה מתמעט והולך שנאמר כי לא יראני האדם וחי. וכן אתה מוצא בשבטו של לוי כשהיו רואים פני שכינה היו מתמעטין באהל מועד, ואף כשעלו ישראל מן הגולה בקשו מהם ולא מצאו שנאמר ואבינה בעם ומבני לוי לא מצאתי שם, אבל לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל ואורין אותי וחיים לעולם שנאמר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ולא עוד אלא שהם מראים את כבודי זה לזה באצע שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו' כי זה אלהים אלהינו וגו' והכל שומעין בנצחונן של ישראל שהקב"ה עושה להם שנאמר שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד, שיתו לבכם לחילה לחיילותיה דסלקין לה, ד"א לחילה לשורה:
למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים, אין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. האזינו כל יושבי חלד זו הארץ ולמה נקרא שמה חלד שפניהם של רשעים מעלה חלודה בגינהנם לעתיד, ומי הם גם בני אדם. גם בני איש. מהו בני אדם אלו בני אברהם שנקרא אדם שנאמר האדם הגדול בענקים, ומי הם בניו של ישמעאל ובני קטורה, גם בני איש אלו בניו של נח שנקרא איש נח איש צדיק תמים היה וגו' אלו עובדי אלילים העתידים לירד לגיהנם. יחד עשיר ואביון עשיר בתורה ואביון בתורה עשיר זה דואג ואחיתופל שהיו ראשי סנהדראות (צח) והם יורדים לגיהנם, ואביון בתורה שהיה בידו ללמוד ולא למד, לפיכך אמרו בני קרח הואיל והוא כך מתן שכרה של תורה פי ידבר חכמות בחכמוות של תורה, והגות לבי תבונות תבונות של תורה, אטה למשל אזני משלה של תורה:
האזינו כל יושבי חלד רבי אחא בשם ר' אבהו ורבנן חד אמר למה מושל כל באי עולם לחולדה לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים חוץ מחולדה, וחד אמר מה חולדה זו גוררת ומנחת ואינה יודעת למי מנחת כך כל באי עולם גוררין ומניחים ואין יודעין למי מניחין יצבור ולא ידע מי אוספם: