ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשמט
רחש לבי דבר טוב. להודיעך שלא יכלו להתודות בפיהם אלא כיון שרחש לבם בתשובה קבלם הקב"ה, וכן הוא אומר ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה וגו', וכל מחשבות אינו אומר אלא וכל יצר מחשבות, עד שאין האדם יצר את המחשבה בלבו הקב"ה מבין, ולמה לא יכלו לומר בפיהם שירה, שאול פתוחה והאש מתלהטת סביבותיהם דכתיב ואש יצאה מאת ה', ואומר תפתח הארץ את פיה ותבלע ואתם לכך נאמר רחש לבי. שלשה היו ולמה אמר לבי ללמדך שמה שכוון זה כוון זה והיו שלשתן שוין בלב אחד. אומר אני מעשי למלך, אם רחש למה אמירה ואם אמירה למה רחש, אלא אמרו אם בלבבנו רחשנו כבר אמרנו מעשינו להקב"ה. דבר אחר רחש לבי בנבואה שנתנבאו שאביהם בא לעוה"ב, וכן חנה אומרת ה' ממית ומחיה גו'. רחש לבי, משלל למי שמבקש לעלות לבימה נטל קונטרס חלק ונתן לדיין, א"ל למה לא כתבת, א"ל לא היה לי פנאי לכתבו, כך בני קרח לא היה להם פנאי לומר בשפתם ואמרו בלבם, א"ר אושעיא משל למי שעלה לבימה מצאו אחד ואמר לו תן לי מה שאתה חייב לי, אמר ליה מיד אני יורד מן הבימה ואתן לך, כך אמרו בני קרח לא נפנינו לומר שירה משנפנינו אומר אני מעשי למלך:
יפיפית מבני אדם. נתיפית בעליונים הן אראלם צעקו חוצה, נתיפית בתחתונים נשיא אלהים אתה בתוכנו. על כן ברכך אלהים וה' ברך את אברהם בכל. חגור חרבך על ירך גבור תן מילה בין ירכיך, הודך בעולם הזה, והדרך בעוה"ב: