ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשיט
אשכילך ואורך בדרך זו תלך וגו'. מהו איעצה עליך עיני מרמז בעיניו, למלך שעשה סעודה לכל בני פלטין שלו והיה לו שם אוהב אחד והיה אוהבו יותר מדאי, כיון שבא התמחוי לפניהם היה מנהה אחת טובה היה המלך מרמז לאותו אוהבו שיטול אותה המנה ולא היה מבין, מה עשה המלך נטלה בידו ונתנה לאוהבו, כך כשבא הקב"ה לחלוק כל הארצות לכל האומות לכ אומה ואומה נטלה כפלים מארץ ישראל שנאמר בהננחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים גבול עמים אין כתיב כאן, והיה הקב"ה מרמז לישראל שיטלו ארץ ישראל ולא היו רוצים שהיתה קטנה מכל הארצות, נטלה בידו ונתנה להם שנאמר ואתן לך ארץ חמדה:
אל תהיו כסוס כפרד, ששה דברים נאמרו בסוס, אוכל הרבה, ומוציא קימעא, אוהב זנות, אוהב מלחמה, מואס בשינה, ורוחו גסה, ויש אומרים אף הורג בעליו במלחמה. אל תהיו כסוס כפרד, הסוס הז הוא בולם מאכילו שעורים והוא בולם, (משכשכו) [מכשכשו] והוא בולם, קריב לגביה והוא בולם, אתם אל תהיו כן אלא הוו זהירין למיגז לטבא טיבותיה ולביש בישותיה, לכך נאמר זכור את אשר עשה לך עמלק:
רבים מכאובים לרשע. רבי ור' ישמעאל בר' יוסי היו יושבין ועוסקין במגלת קינות ע"ש עם חשכה, שייירו בה אל"ף בי"ת אחד אמרו למחר אנו גומרין אותה, כשעלה רבי נכשל באצבעו קרא על עצמו רבים מכאובים לרשע. רבי אליעזר ורבי תנחום בשם רבי ירמיה אפילו רשע ובוטח בה' חסד יסובבנו: