ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרפג
אמר רבא אימתי תאות לבו נתת לו בזמן שארשת שפתיו בל מנעת סלה. רבא אמי כתיב תאות לבו נתתה לו וכתיב וארשת שפתיו בל מננעת סלה, זכה תאות לבו נתתה לו לא זכה וארשת שפתיו בל מנעת סלה. תניא ראב"י אומר כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק לעולם ולעולמי עולמים, נצח דכתיב כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף, סלה דכתיב כאשר שמענו כן ראינו וגו' אלהים יכוננה עד עולם סלה, ועד דכתיב ה' ימלוך לעולם ועד:
כי תקדמנו ברכות טוב. רבי יהודה אומר ברכת משה שנקרא טוב שנאמר ותרא ואתו כי טוב הוא, רבי נחמיה אומר ברכת הקב"ה שנקרא טוב שנאמר טוב ה' לכל, רבנן אמרין ברכת התורה שנקרא טוב שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם. חיים שאל ממך, שלשה בני אדם אמרו להם שאלו וכו' (כתוב ברמז קע"ג לעיל במזמור למה רגשו ברמז תרכ"ב). ומה שאל שיהיו ישראל חיים וקיימים ולעולם ולעולמי עולמים, רבי ברכיה אומר אותם שירדו חיים שאולה ואלו הם קרח ועדתו שאל שיעלו. גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו הוד של רב והוד של תלמיד, כענין שנאמר ונתתה מהודך עליו מהודך ולא כל והדך, והיכן נתן ליהושע, רבי הונא בשם רבי לוי אומר בירדן נתן לו, במשה כתיב ויראו מגשת אליו, ביהושע כתיב וייראו אותו כאשר יראו את משה: