ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרעא
דבר אחר אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע שמרני כאישון בת עין, אמר לו הקב"ה שמור מצותי וחיה, אמר רבי חייא משל למה הדבר דומה לשנים שהיו להם כרמים אחד היה בגליל וכרמו ביהודה, אחד היה ביהודה וכרמו הגליל, לימים פגעו זה בזה אמר אחד לחברו שמור כרמי בגליל ואני אשמור כרמך שביהודה אם הברת כרמי אוביר כרמך, כך אמר הקב"ה אם שמרתם את תורתי אשמור אתכם שנאמר כי אם שמור תשמרון אם שמרתם תשמרון. אמר רבי אלעזר אמר הקב"ה לאדם נרי בידך ונרך בידי, נרי בידך כי נר מצוה ותורה אור, נרך בידי נר ה' נשמת אדם, אם שמרת שלי אשמור שלך. קומה ה' קדמה פניו (ברמז תרט"ו):
קדמה פניו, קדמה לרשיעא עד לא יקדמינך. הכריעהו לחובה כמה דאת אמר המה כרעו ונפלו:
פלטה נפשי מרשע וגו' מאותו רשע שבא מכח של אותו חרב ועל חרבך תחיה. ד"א פלטה נפשי מרשע מאותו רשע שהוא חרבך שאתה רודה בו עולמך, ריב"ל אמר מאותו רשע שעתיד ליפול בחרבך, הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי, ממי שמבטל את התורה שנקרא חרב שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ממתים ידך ה' ממתים מחלד, מדבר בנבוכדנאצר, אמר דוד רבש"ע מה גבורים הם שנטלו שלטון תחת ידך שהשלטת אותם בעולמך לשעבד את בניך ואיזה זה נבוכדנאצר ובלשצר, ואין ממתים אלא גבורים כמה דאת אמר ונחרם את כל עיר מתים. ממתים מחלד שהשלטת אותם על הארץ ואין חלד אלא העולם כמה דאת אמר האזינו כל יושבי חגד. חלקם בחיים בחיי העולם הזה שהשלטת אותם ונתת להם שלוה, וצפונך תמלא בטנם שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכת בית המקדש שנאמר ויוצא משם את כל אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך, ישבעו בנים זה אויל מרודך שנאמר ועבדו אותו כל הגוים את בנו ואת בן בנו, והניחו יתרם לעולליהם יתומה אחת נשתיירה זו ושתי עשית אותה אוגסטא בעולמך במלכות שאינה שלה שנאמר גם ושתי המלכה וגו'. ממתים ידך ה' מדבר בעשו הרשע גבורים הם שנטלו שלטון מתחת ידך. ממתים מחלד שהשלטת אותם בעולמך, חלקם בחיחים בחיי העולם הזה שהשלטת אותם ונתת להם שלוה, וצפונך תמלא בטנם שהעשירו מן ההקדשות הצפונות בלשכות, ישבעו בנים זה אספסיאנוס וחבריו, והניחו יתרם לעולליהם זה שני יתומים שנשתיירו מהם רומוס ורומילוס זמנתה להם זאבה אחת שתינק אותם עד שהגדילו ונעשו מלכים גדולים. ד"א ממתים ידך מדבר בדורו של גזרה מה גבורים הם שנתנו נפשם על קדושת שמך ומתו תחת ידך, ממתים מחלד שהעלו גופן חלודה כגון רשב"י שהיו טמונים במערה הוא וב נו י"ג שנה עד שהעלה גופן חלודה. אמר לו הקב"ה דוד הפסידו חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם וצפונם אינו אומר אלא וצפונך (לט) נתבשר שחלקו עמהן לעתיד לבא באותם טובות דכתיב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ישבעו בנים יראה אל עבדך וגו', והניחו יתרם לעולליהם ועושה חסד לאלפים, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אלו באים מכח תורה ומעשים טובים אבל אני איני בא לפניך אלא כעני המבקש צדקה, אני בצדק וגו' אשבעה בהקיץ תמונתך שאמרת בעה"ז כי לא יראני האדם וחי, אבל לע"ל בהקצת מתים אני שבע לראות שנאמר הנה אלהינו זה קוינו לו, ואומר כי עין בעין יראו:
אני בצדק אחזה פניך, ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר אני בצדק אחזה פניך, מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד"א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב"ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך. ד"א ממתים ידך, אמר רבי חמא בר חנינא ואי תימא רבי יצחק הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים, רב נחמן בר יצחק אמר אף אין אשתו מפלת נפלים כתיב הכא תמלא בטנם וכתיב התם וימלאו ימיה ללדת. ד"א ממתים ידך ה' מה גבורים הם אותם שנטלו את חלקם בחיים ואיזה זה שבטו של לוי, ממתים מחלד אלו שלא נטלו חלקם בארץ, חלקם בחיים אלו קדשי מקדש, וצפונך תמלא בטנם אלו קדשי הגבול, ישבעו בנים כל זכר בבני אהרן יאכלנה, והניחו יתרם לעולליהם והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו. אני בצדק אחזה פניך. ר' דוסתאי בר ינאי בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, בשר ודם מביא דורון למלך ספק מקבלו ספק אין מקבלו ואם תאמר מקבלו ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה ואם תאמר רואה פני המלך ספק עושין לו רצונו ספק אין עושין לו רצו נו, אבל הקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך. אמר רב נחמן אלו ת"ח שמקיצין שינה מעיניהן בעוה"ז והקב"ה משביען מזיו שכינתו לעוה"ב. רבי יהודה אומר וישלחהו ה' אלהים מגן עדן שלוי מגן עדן בעוה"ז ולא שלוח מגן עדן לעוה"ב, רבי נחמיה אומר שלוח מגן עדן בעוה"ז ובעוה"ב, ודא מסייעא לרבי יהודה אני בצדק אחזה פניך לכשיקיץ אותו שנברא בדמותך אותה שעה אני בצדק אחזה פניך אותה שעה אני מצדיקו מאותה גזרה:
למנצח לעבד ה' לדוד. זש"ה לך יום אף לך לילה (ברמז רי"ח רקס"ה). מה ראה דוד לומר במזמור הזה לעבד ה', ללמדך שכל העושה תשובה מעבירה שבידו הקב"ה מוסיף לו וקורא לו שם חביב, בוא וראה בבני קרח ער שלא עשו תשובה לא נקראו שושנים לאחר שעשו תשובה כתיב למנצח על שושנים לבני קרח, קודם שעשו תשובה לא נקראו ידידים משעשו תשובה נקראו ידידם שנאמר לבני קרח משכיל שיר ידידות, וכן דוד עד שלא עשה תשובה לא נקרא עבד משעשה תשובהה נקרא עבד:
למנצח לעבד (ברמז ס'):
ויאמר ארחמך ה' חזקי רחמאי יתך כדמתרגמין ואהבת ותרחם. דבר אחר ארחמך אקרא אותך חנון ורחום, דבר אחר אמלא אותך רחמים על בריותיך. (רכל המזמור בשמואל ברמז קנ"ז):