ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרנא


ד"א אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע הזכר לאותה שבועה וירם את ימינו ושמאלו וישבע בחי העולם כי למועד מועדים, א"ל הקב"ה לא המלאך בעצמו נשבע אלא אני נשבעתי כי אשא אל שמים ידי לכן יחכה ה' לחננכם ואין לכן אלא לשון שבועה שנאמר לכן נשבתי לבית עלי. על מה נאץ רשע אלהים, לית דינא ולית דייניא הקב"ה הניח את עולמו והלך לו. ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט, ראית שהחריב את מקדשך והגלה את ישראל בקולריון. לתת בידך אתה היית משרה שכינתך ורוח הקדש על יצחק וא"ל משמני הארץ יהיה מושבך ועל חרבך תחיה עליך יעזוב חלכה מלכות הרביעית אומרת לישראל אייתי גולגלתך והוא אומר יתמין אנא זיין והוא א"ל שמעת עלי דאנא זיין יתמין זיל גבי אלהי יעקב דכתיב ביה אבי יתומים ודיין אלמנות דהוא זיין יתמין יבא ויעמוד לכם: