ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרלה
ה' אל באפך תוכיחני, רבי יודן בשם רבי אמי אמר אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אע"פ שכתבת כי את אשר יאהב ה' יוכיח אל באפך תוכיחני, ואע"פ שנאמר אשרי הגבר אשר יתיסרנו יה ואל בחמתך תיסרני. אמר רבי יוחנן משל למלך שהיו לו שני קוסטנרין רעים וכל עיר שכועס עליה הוא רודה אותה בהם, פעם אחת מרדה עליו מדינה ובקש לשלוח אותם שני קוסטנרין עליה לרדותה התחילו מבקשים ממנו ואומרים אדוננו ככל רצונך רדה אותנו חוץ מקוסטגרין אלו, כך אמרו ישראל רבש"ע אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני, אמר הקב"ה אם כן אף וחמה למה, אמרו לפניו שפוך חמתך אל הגוים, והקב"ה מקבל מהם שנאמר ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים, אבל ישראל מה כתיב בהם לא אעשה חרון אפי, אואומר חמה אין לי. אמר ר' אלעזר משל למה הדבר דומה למלך שכעס על בנו ובידו חרב הנדית ונשבע להכותו על ראשו, חזר ואמר אם אכה אותו אין לו חיים מי יורש מלכותי ולבטל גזרתי אי אפשר, מה עשה המלך הכניס החרב לנרתקה והעבירה על ראש בנו נמצא לא הזיק את בנו ולא בטל את גזרתו. ר' לוי אמר משל למלך שכעס על בנו ונשבע להכותו מאה חבלים, אמר המלך אם ילקה בני מאה חבלים כלום יש לו חיים, מה עשה נטל את החבל וכפלו על מאה נמצא לא הזיק בנו ולא בטל את גזרתו, ורבנן אמרין נטל את החבל ותלאו בצוארו. רבי הונא אמר משל למלך שכעס על בנו ולפניו אבן גדולה ונשבע שהוא זורק בו על בנו, אמר המלך אם זורקו אני על בני אין לו חיים, מה עשה כתתו ועשאו צרורות קטנות והיה זורק בו אחד אחד נמצא לא הזיק בנו ולא בטל את גזרתו. חנני ה' כי אמלל אני, משל לאדם שתפסוהו לסטים והיה כל אחד מתעולל בהכאתו יש מהם בעצים ויש מהם באבנים ויש מהן באגרופין, וכשהניחוהו הגיע לביתו עלה למטה ואמר יבשו עצמותי, כך היו משעבדין לשיראל בכל מלכות ומלכות בכל מיני גזרות ושעבודים. נפשי נבהלה מאד ואתה ה' הבטחתני עמו אנכי בצרה. מהו עד מתי, אמר רב כהנא משל לחולה שהיה מתרפא ע"פ רופא והיה מקוה מתי יבוא בארבע שעות או בה', בא ששית ולא בא, עשירית ולא בא, עם דמדומי המה שרי ממשמש ואתי, אמר לו אם ישהה עוד צבחר נפשי נפקת, כך אמר דוד ונפשי נבהלה מאד ואתה ה' עד מתי שאתה הוא הרופא ושהית לבוא אלי. יגעתי באנחתי אשהה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה, אמר רב אפילו בחליו של דוד קיים י"ח עונות:
יבושו ויבההלו מאד. ובאנן אמרין לעתיד לבא מראה הקב"ה לצדיקים גיהנם ומקומות פנויים בתוכו ואומר להם הרי מקומות פנויים לכם ולחברותיכם אלא שזכיתם ועשיתם מעשים טובים וירשתם גן עדן, וכן עושה לרשעים מראה להם גן עדן ומקומות פנויים לתוכם ואומר להם המקומות האלו לכם ולחברותיכם אלא שנתחייבתם ועשיתם מעשים רעים וירשתם גיהנם, רשעים יורשים גיהנם שלהם ושל צדיקים שנאמר תחת בשתכם משנה. וצדיקים יורשים גן עדן שלהם ושל רשעים שנאמר לכן בארצם משנה ייירשו (ברמז תשי"ד). אמר רבי יהושע בן לוי אין הקב"ה מקלל את הרשעים אלא בבושה, ולא עוד אלא כופל אותה בקללה שנאמר יבושו ויבהלו מאד וגו' ושובו, וכשמברך את הצדיקים כופל אותה בברכתם שלא יבושו שנאמר לא תבשו ולא תכלמו וגו' ואכלתם אכול ושבוע וגו' וידעתם כי בקרב ישראל אני: