ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תרכה
מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. זש"ה שמחה לצדיק עשות משפט, שמחה לצדיקו של עולם כשהוא עושה את הדין למה שהוא מתרומם בעולם שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט, ד"א שמחה לצדיקו של עולם שעשה משפט בביתו והחריבו שנאמר נורא אלקים ממקדשיך, וא"ר יוחנן ממה שעשה במקדש, ומה לביתו ולמקדש לא נשא פנים לאחרים לכ"ש שעתיד ליפרע ממחריבו. ד"א שמחה לצדיקים כשהקב"ה עושה בהם דין שמנקה אותם מעונותיהם, וכן דוד כשפגע בו מדת הדין התחיל שמח ואמר מזמור. ד"א מזמור לדוד זש"ה לא ידע אנוש, א"ר אלעזר לא נתנו פרשיות התורה על הסדר שאלמלי נתנו על הסדר כל מי שהיה קורא בהן היה יכול להחיות מתים ולעשות מופתים לפיכך נתעלם סדורה של תורה, והוא גלוי לפני הקב"ה שנאמר ומי כמוני יקרא. ר' יצחק בשם ר' חייא למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג להודיעך ולומר שקשה בן רשע לאביו יותר ממלחמת גוג ומגוג לעתיד לבא. ר' יהושע בן לוי בקש לייישב ספר זה יצאה בת קול ואמרה אל תפיחו את הישן, ר' ישמעאל ב"ר יוסי בקש ליישב ספר זה לפני רבו, א"ל סמוכים לעד לעולם עשויים באמת וישר, ר' שמואל בר נחמני בקש ליישב ספר זה יצאה בת קול ואמרה לו אל תפיחו את הישן. אימתי אמר דוד מזמור זה כשהוא עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה אם בוכה למה מזמור ואם מזמור למה בוכה (ברמז ק"נ):
מזמור לדוד קינה מיבעי ליה, דרש ר"ש בן אבשלום משל לאדם שיצא עליו שטר חוב, קודם שפרע היה עצב משפרעו שמח, כך דוד כיון שאמר לו הקב"ה הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך היה עצב, אמר שמא עבד או ממזר הוא ואינו מרחם עלי, כיון שראה שאבשלום הוא התחיל אומר שירה, א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג דאלו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים ולא כתיב ה' מה רבו צרי ואלו גבי תרבות רעה כתיב ה' מה רבו צרי. א"ל ההוא מינאי לר' יהושע בן חנניא כתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב מזמור לדוד בברחו מפני שאול הי מנייהו קדים ברישא פשיטא דשאול הוה ברישא ואיהו קדים דאבשלום ברישא א"ל אתון דלא דרשיתו סמוכין קשו לכו קראי אנן דרשינן סמוכין לא קשיא לן קראי, דא"ר אלעזר סמוכין מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם וגו', ולמה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג לומר לך אם יאמר לך אדם כלום יש עבד מורד באדונו תאמר לו כלום יש בן מורד באביו, אלא הא הוה הא נמי הוה:
שנו רבותינו כל שירות ותשבחות שאמר דוד כנגד עצמו אמרן דברי ר' אליעזר, ר' יהושע אומר כנגד צבור אמרןן, וחכמים ואמרים יש מהם כנגד בצבור ויש מהן כנגד עצמו, אמרן בלשון יחיד כנגד עצמו בלשון רבים כנגד צבור, ניצוח ונגון לעתיד לבא משכיל על ידי מתורגמן, לדוד מזמור מלמד שששרתה עליו שכינה ואחר כך אמר שירה, מזמור לדוד מלמד שאמר שירה ואחר כך שרתה שכינה עליו ללמדך שאין השכינה שורה מתוך עצמות:
ה' מה רבו צרי. ואת הכבשה ישלם ארבעתים א"ר יהודה בר חנינא אמר לו הקב"ה אתה נאפת אחת, שש עשרה נואפות לך, תה רצחת אחד שש עעשרה נרצחות לך, ארבעתים ארבעה על ארבעה, א"ר יהושע אמר דוד ה' מה רבו צרי אלו אחר נטל מלכותי צרה גדולה היתה לי, אלו בני נטל מלכותו של אחר צרה גדולה היתה לי, עכשו בא בני נטל מלכותי ה' מה רבו צרי, אלו אחר ענה את נשי צרה גדולה היתה לי, אלו בני ענה את נשי אחר צרה גדולה היתה לי, עכשו בני ענה את נשי ה' מה רבו צרי, אלו אחר ענה את בתי צרה היתה לי, אלו בני ענה בתו של אחר צרה היתה לי, עכשו בני ענה את בתי ה' מה רבו צרי, אלו אחר הרג את בני צרה היתה לי, אלו בני הרג אחר צרה היתה לי, עכשו בני הרג את בני ה' מה רבו צרי:
רבים קמים עלי, רבים בתורה רבים בקומה, שובך למה נקרא שובך שהיתה קומתו כשובך, שופך שהיה שופך דמים, וכן גלית כתיב ביה שש אמות וזרת, וכן שאול שכתוב בו משכמו ומעלה גבוה מכל העם, ורבים בתורה דואג ואחיתופפל דואג אב ב"ד שנאמר אביר הרועים אשר לשאול, אחיתופל כתוב ביה כאשר ישאל איש בדבר האלקים, איש קרי ולא כתיב שלא היה איש אלא מלאך, הוי רבים קמים עלי רבם בקומה רבים בתורה. רבים אומרים לנפשי, רבי שמואל פתר קרייא בדואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה, אומרים לנפשי אומרים לדוד אדם ששבה את הכבשה והרג את הרואעה והפיל את ישראל בחרב יש לו ישועה, אין ישועתה לו באלקים סלה, אמר דוד ואתה ה' הסכמת עמהם וכתבת בתורה מות יומת הנואף והנואפת. מגן בעדי שהגנת עלי בזכות אבותי שהחזרת אותי למלכות, ומירם ראשי תחת שהייתיחייב לך (הרמת) [תלוי] ראש נתת לי (תלוי) [הרמת] ראש ע"י נתן הנביא שאמר לדוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות, רבנן פתרין קריא בעובדי אלילים ולמה הוא קורא אותם רבים קמים הוי המוון עמים, רבים אומרים לנפשי אומרים לשיראל אומה ששמעה מאלקיה לא יהיה לך אלהים אחרים לסוף ארבעים יום אמרו לעגל אלה אלהיך ישראל יש לו ישועה אין ישועתה לו באלקים סלה, אמרו ישראל ואתה ה' הסכמת עמהם וכתבת בתורה זובח לאלהים יחרם, מגן בבעדי שהגנת עלינו בזכות אבותינו, כבודי שהשרית שכיכנתך בינינו דכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ומרים ראשי תחת שהיינו חייבים תלוי ראש נתת לנו הרמת ראש כי תשא את ראש בני ישראל:
קולי אל ה' אקרא. א"ר ינאי אע"פ שאמר ה' בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס והכניס לתוכו פועלים ועל פתח הפרדס אוצר אחד מלא כל טוב, אמר המלך לפועלים כל מי שישתכר במלאכת הפרדס יטול שכרו מכאן ומי שלא ישתכר ישב בתוך הפלטין וידין אותו המלך, המלך מלך מלכי המלכים הקב"ה, הפרדס העולם הזה, ונתן הקב"ה בני אדם בתוכו שיהיו משמירים את התורה והתנה עמהם כל מי שמשמר את התורה באמת הרי גן עדן לפניו זהו עפעפיו יבחנו בני אדם. אני שכבתי, אמר דוד שכבתי מן הנבואה, ואישנה מרוח הקדש, הקיצותי על ידי חושי הארכי, כי ה' יסמכני על ידי נתן הנביא שא"ל גם ה' העביר חטאתך וגו'. ד"א אמרה כנסת ישראל אני שכבתי מן הנבואה, ואישנה מרוח הקדש, הקיצותי ע"י אליהו שנאמר הנה אנכי שלח לכם את אליה, יסמכני על ידי משיח. לא אירא מרבבות עם כשיבואו לעשות עמי מלחמה, הוא שמשה אמר כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני: