ילקוט שמעוני/שמות/רמז שפה
שני כבשים מיעוט כבשים שנים מה תלמוד לומר שני שיהו שניהם שוין. מנין שאף על פי שאינן שוין כשרין תלמוד לומר כבש כבש ריבה למצוה הכי נמי דבעינן. ההוא מבעיא ליה לכדתניא שנים ליום כנגד היום. הא כיצד תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית ושל בין הערבים על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה. מוספין ודאי צריכין שיהיו שניהן שוין. את הכבש האחד (כתוב בפסוק וחם השמש ונמס ברמז רס"א) ועשרון סלת (כתוב לעיל בפסוק שמן זית זך). ונסך רביעית ההין לכבש האחד ילמד שחרית משל ערבית רבי אומר של ערבית משל שחרית. בשלמא רבנן האי בתמיד של בין הערבים כתיב אלא רבי מאי טעמא. אמר קרא לכבש האחד כבש שנאמר בו אחד הוי אומר זה תמיד של שחרית. ורבנן מאי אחד מיוחד שבעדרו. האי ממבחר נדריך נפקא חד בחובה וחד בנדבה וצריכי. לדבר אליך שם, ונועדתי שמה לבני ישראל (כתוב ברמז רפ"ה):
ועשית מזבח מקטר קטרת. מזבח הקטרת ארכו אמה ורחבו אמה גבהו שתי אמות שנאמר ועשית מזבח וכו' היה מצופה זהב שנאמר וצפית אותו זהב טהור. שלשה שמות נקראו לו מזבח הקטרת מזבח הזהב מזבח הפנימי. מזבח העולה שעשה משה גבהו עשר אמות חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. מחוט הסיקרא ולמטה חמש אמות אמה ביסוד ושלש אמות כרכוב ואמה סובב ושם היו נותנין דמים הנתנין למטה. מחוט הסיקרא ולמעלה חמש אמות אמה קרנות ושלש אמות בריקים (כרכב) ואמה כליא עורב ושמה היו נותנין דמים הנתנין למעלה. דמים הנתנין מחוט הסיקרא ולמטה אם נתן מחוט הסיקרא ולמעלה פסולין. ודמים הנתנים מחוט הסיקרא ולמעלה שנתנן מחוט הסיקרא ולמטה פסולין. מזבח שעשה שלמה גבהו עשר אמות ושעשו בני הגולה עשר אמות היה נתון באמצע העזרה כבש לדרומו כיור למערבו בית המטבחים לצפונו וכל ישראל למזרחו שנאמר ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' אף לעתיד לבוא גבוה עשר אמות. שלשה שמות נקראו לו מזבח הנחשת מזבח החיצון:
והקטיר עליו אמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור של גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב וכו' כדלעיל: