ילקוט שמעוני/שמות/רמז שעה
אמר מר זוטרא אמר מר עוקבא בתחלה נתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקדש חזרה ונתנה להן בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמית בררו להן ישראל כתב אשורית ולשון הקדש. תניא רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתנתן תורה על ידו אלמלא לא קדמו משה ואף על פי שלא נכתבה התורה על ידו נשתנה הכתב על ידו וכתב הנשתון כתוב ארמית וכתיב ולא כהלין כתבא למקרא. וכתב לו את משנה התורה. כתב הראוי להשתנות ולמה נקרא שמה אשורית שעלה עמהן מאשור. רבי אומר בכתב זה נתנה תורה כיון שחטאו נהפך להן לרע כיון שחזרו בהן החזירו להן שנאמר שובו לבצרון אסירי התקוה ולמה נקרא אשורית מאושר שבכתבים. רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אלעזר בן פרטא שאמר משום רבי אלעזר המודעי כתב זה לא נשתנה כל עיקר שנאמר ווי העמודים מה עמודים לא נשתנו אף ווין לא נשתנו ואומר ואל היהודים ככתבם וכלשונם מה לשונם לא נשתנה אף כתבם לא נשתנה אלא מה אני מקיים את משנה התורה שתי תורות אחת שהיא יוצאה עמו וכו' ואחת שמונחת לו בבית גנזיו:
פרוכת ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה והיתה נארגת תכלת וארגמן ושש משזר מעשה חושב ואחרת היתה שם ארכה עשרים אמה ורחבה עשר אמות והיתה נארגת תכלת וארגמן ושש משזר מעשה רוקם והיתה פרוסה על פתחו של היכל מבחוץ. רבי אומר שהיו מוציאין בפנים והיתה מקופלת אחד לשנים ושנים לארבעה והיתה פרוסה על פתח ההיכל מבחוץ. אמרו לו מי ששמש בקדושה חמורה יחזור וישמש בקדושה קלה. דבר אחר בזה כתב מעשה חשב ובזה כתב מעשה רוקם. רבי נחמיה אומר בזה כתב מעשה חשב שני פרצופים ובזה מעשה רוקם פרצוף אחד. אלא זה שהיו מוציאין מבפנים היתה מכופלת אחד לשנים ושנים לארבעה והיתה ניתנה בעליה כנגד התחתונה שנאמר והבדילה הפרוכת לכם וגו'. רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר שתי פרוכות היו שם אחת פרוסה ואחת מקופלת נטמאת פרוסה פורסין את המקופלת, בערב יום הכפורים מכניסין החדשה ומוציאין את הישנה. רבי שמעון בן גמליאל אומר בשם רבי שמעון (בן) הסגן פרוכת עביה טפח ועל שבעים ושנים נירין נארגת ועל כל נימא ונימא עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים אמה ורחבה עשרים אמה ומשמונים ושתים רבוא נעשית ושתים עושין בכל שנה ושנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה. אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי תפוח גפן ופרוכת (אמר שמואל) לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד בכוס של זהב ואמר רבא גוזמא קא משמע לן הני אין אבל התם אין עניות במקום עשירות. פרוכת הא דאמרן. תפוח דתנן החלו מעלין באפר על גבי התפוח תפוח היה באמצע המזבח פעמים יש עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא. גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתח ההיכל מודלה על גבי כלונסאות וכל מי שמתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה (ששים) [שלש מאות] כהנים לפנותה:
פרשת תצוה:
ואתה תצוה את בני ישראל הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים ראה מה הקב"ה מקלס כנסת ישראל הנך יפה במעשיך הנך יפה במעשה אבותיך. הנך יפה בבית על מזוזות ביתך. הנך יפה בשדה בתרומות ובמעשרות בלקט שכחה ופאה. הנך יפה בגג ועשית מעקה לגגך. הנך יפה בעולם הזה הנך יפה לעולם הבא. עיניך יונים אלו סנהדרין מה כל הגוף מהלך אחר עינים כך ישראל היו מהלכין אחר סנהדרין על מה שאומרים להם טמא טמא טהור טהור. מה היונה הזאת כל העופות כשהן נשחטין מיד מפרכסין אבל היונה אינה עושה כן אלא פושטת את צוארה כך אין נותן נפשו על הקב"ה אלא ישראל שנאמר כי עליך הורגנו כל היום. דבר אחר עיניך יונים אמר ליה הקב"ה דוגמא שלך דומה ליונה מי שמבקש ליקח חטים אומר לחברו הראני דוגמא שלהן אף את דוגמא שלך דומה ליונה. כיצד כשהיה נח בתיבה מה כתיב ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית אמר ליה הקב"ה מה היונה הביאה האורה לעולם אף אתם שנמשלתם כיונה הביאו שמן זית והדליקו לפני שנאמר ואתה תצוה וגו':