ילקוט שמעוני/שמות/רמז שכא


אם אחרת יקח לו מכאן אמרו חייב אדם להשיא את בנו הקטן, ובמקום אחר מהו אומר והודעתם לבניך ולבני בניך אימתי אתה זכאי לראות בני בניך כשתשיא את בניך קטנים. שארה אלו מזונותיה שנאמר ואשר אכלו שאר עמי וכתיב וימטר עליהם כעפר שאר. כסותה כמשמעו. עונתה זו דרך ארץ שנאמר וישכב אותה ויענה דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר שארה כסותה כסות שהיא נופלת לשארה, אם היתה ילדה לא יתן לה של זקנה אם היתה זקנה לא יתן לה של ילדה. ועונתה שלא יתן לה של ימות החמה בימות הגשמים ולא של ימות הגשמים בימות החמה אלא נותן לה כל אחד ואחד בעונתה. מזונותיה מנין אמרת קל וחומר ומה אם דברים שאין בהן קיום נפש אי אתה רשאי למנוע הימנה דברים שהן קיום נפש דין הוא שלא תהא רשאי למנוע הימנה. דרך ארץ מנין אמרת קל וחומר ומה דברים שלא נשאת עליהם בתחלה אי אתה רשאי למנוע הימנה דברים שנשאת עליהם בתחלה דין הוא שלא תהא רשאי למנוע ממנה. רבי אומר שארה זו דרך ארץ שנאמר איש איש אל כל שאר בשרו וכתיב שאר אביך היא שאר אמך היא, כסותה כמשמעו. עונתה אלו מזונותיה שנאמר ויענך וירעיבך. תני רב יוסף שארה זה קרוב בשר שלא ינהוג בה מנהג פרסיים שמשמשין מטותיהן בלבושיהן כדרב הונא כל האומר אי אפשי אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה. לא יגרע ר' יאשיה אומר למה נאמר לפי שהוא אומר אם אחרת יקח לו שומע אני בבת ישראל הכתוב מדבר תלמוד לומר לא יגרע ממי גורעים ממי שכבר נתנו לו. ר' יונתן אומר בבת ישראל הכתוב מדבר. או אינו אלא בעבריה כשהוא אומר כמשפט הבנות יעשה לה הרי עבריה אמורה, הא מה תלמוד לומר אם אחרת יקח לו בבת ישראל הכתוב מדבר:

ואם שלש אלה וגו' ייעד לך או לבנך או פדה או אינו אלא שארה כסותה ועונתה אמרת אין דבר אמור אלא בעבריה ומה תלמוד לומר ואם שלש אלה ייעד לך או לבנך או פדה. ויצאה חנם שומע אני חינם מן הגט ומה אני מקיים וכתב לה ספר כריתות בשאר כל הנשים חוץ מן העבריה.(ובעבריה מנין) [או בעבריה] תלמוד לומר ואם שלש אלה וגו' חינם מן הכסף ולא חינם מן הגט. ויצאה חנם בבגרה, אין כסף בנעורים, שהיה בדין הואיל ויצאה בנעורים לא תצא בימי בגרות שאילו לא נאמר אלא אחד הייתי אומר הן ימי בגרות והדין נותן הואיל ויוצאה מרשות האב ויוצאה מרשות אדון מה יוצאה מרשות האב שנשתנית ממה שהיתה וכו' אימתי נשתנית ממה שהיתה בשעה שהיתה נערה ובגרה לכך נאמרו שתיהן שלא יתן לבעל דין לחלוק. ויצאה חנם בבגרה. אין כסף בנעורים, אבא חנן אמר משום ר' אליעזר ויצאה חנם בבגרה, אין כסף בסימנין מגיד שהיא יוצאה בגרעון כסף. (ר' נתן אומר) הואיל ואמרה תורה תן כסף ובל תתן כסף (מה וכו') [תן כסף] עד שלא באו סימנין (אף) בל תתן כסף משיבואו סימנין:

רבי יוסי הגלילי אומר ויצאה חנם אין כסף אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר. והאי ויצאה חנם להכי הוא דאתא ההוא מיבעיא ליה לכדתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות. אמר רבינא אם כן לימא קרא אן כסף מאי אין כסף אין כסף לאדון זה וכו'. וממאי דדרשינן הכי דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרעה זרע זרעה מנין תלמוד לומר וזרע אין לה עיין לה מכל מקום וכו'. והא אפיקתיה לזרע זרעה זרע זרעה לא אצטריך קרא דבני בנים הרי הן כבנים וכי אצטריך קרא לזרע פסול. ותנא גופיה דדריש הכי מנא ליה אמרי כתיב מאן יבמי מאן בלעם הלוך עמנו ולא כתיב ביה יו"ד והכא כתיב יו"ד שמע מינה לדרשה הוא דאתא. ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות. ולכתוב רחמנא נערות ולא בעי בגרות. אמר רבא בא זה ולימד על זה מידי דהוה אתושב ושכיר דתניא תושב זה קנוי קנין עולם וכו'. אמר ליה אביי מי דמי התם תרי גופי אבל הכא כי נפקא לה מנערות בגרות מאי בעיא גביה, אמר מר בר אשי לא נצרכה אלא לעיקר זבינא דאילונית סלקא דעתך אמינא דאתיא סימני נערות הוי זבינא זביני דלא אתיא סימני נערות לא הוי זבינא זביני קא משמע לן: