ילקוט שמעוני/שמות/רמז שיט


וכי ימכור איש את בתו לאמה בקטנה הכתוב מדבר. אינו אינו אלא אפילו בגדולה אמרת הואיל ורשאי בהפרת נדריה ורשאי במכירתה מה הפרת נדריה קטנה ולא גדולה אף מכירתה קטנה ולא גדולה. ואימא ממקום שבאתה מה להלן כשהיא נערה אף כאן כשהיא נערה. אמרת הואיל ומוציאין אותה הסימנין (מרשות אביה שהוא רשאי בקידושיה כשהיא נערה) קל וחומר עד שלא נמכרה. וכי ימכור איש האיש מוכר את בתו ולא האשה מוכרת את בתה. שהיה בדין ומה אם הבן שאין אביו רשאי במכירתו הרי הוא מוכר את בתו. הבת שאביה רשאי למכרה אינו דין שתמכור את בתה תלמוד לומר וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה. וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו. שהיה בדין ומה אם הבת שאינה נמכרת על הגנבה אביה רשאי למכרה הבן שהוא נמכר על גנבתו אינו דין שיהא אביו רשאי למכרו, תלמוד לומר וכי ימכור איש את בתו האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו. האיש מוכר את עצמו אין האשה מוכרת את עצמה. שהיה בדין ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא מוכר את עצמו בת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתמכור את עצמה. לא אם אמרת בבן שהוא נמכר בגנבתו לפיכך הוא מוכר את עצמו תאמר בבת שאינה נמכרת בגנבתה לפיכך לא תמכור עצמה. ותמכר על גנבתה והדין נותן ומה אם בן שאין אביו רשאי למכרו הרי הוא נמכר על גנבתו הבת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתמכר על גנבתה. לא אם אמרת בבן שהוא נרצע לפיכך הוא נמכר על גנבתו תאמר בבת שאינה נרצעת לפיכך לא תמכר על גנבתה. ותרצע והדין נותן ומה אם הבן שאין אביו רשאי למכרו הרי זה נרצע. הבת שאביה רשאי למכרה דין הוא שתרצע. אמרת אם מוציאה הוא מידי מכר החמור קל וחומר מידי רציעה קלה. וכי ימכור איש הא למדנו שהוא רשאי במכירתה. ומנין שהוא רשאי בקדושיה אמרת אם מוציאה הוא מידי קדושיה לאמהות קל וחומר לידי קדושיה ומנין שתהא נקנית בכסף היה רבי ישמעאל אומר אמרת קל וחומר ומה אם שפחה כנענית שאינה נקנית בבעילה הרי היא נקנית בכסף בת ישראל שנקנית בבעילה דין הוא שתקנה בכסף. ומנין אף בשטר תלמוד לומר והלכה והיתה מקיש הויתה להליכתה מה הליכתה בשטר אף הויתה בשטר. רבי עקיבא אומר הרי הוא אומר אם אחרת יקח לו הקיש התחתונה לעליונה מה עליונה בכסף אף התחתונה בכסף. לאמה לאמה אחת הוא מוכרה ואין מוכרה לשתי אמהות. רבי יוסי הגלילי אומר נמצינו למדין שהוא מקדש לקדוש אחר קדוש וקדוש אחר אמהות אבל לא אמהות אחר קדוש. ואין צריך לומר אמהות אחר אמהות. לא תצא כצאת העבדים לא תצא בראשי אברים כדרך שהכנענים יוצאים. אתה אומר כן או לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעבדים יוצאין תלמוד לומר כי ימכר לך אחיך וגו' מגיד שהיא יוצאה בשש. אין לי אלא עבריה שאין יוצאה בראשי אברים עברי מנין וכו'. ועוד קל וחומר ומה אם עבריה שהיא יוצאה בסימנין וכו'. לא אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת על גנבה לפיכך וכו':