ילקוט שמעוני/שמות/רמז רפח
שאלו פילוסופין את הזקנים ברומי אם אין רצונו של הקב"ה באלהים אחרים למה אינו מבטלם. אמר להם אילו לדבר שאינו צורך בו לעולם היו עובדין היה מבטלו. הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים. אמר להם אם כן יאבד דבר שאין צורך לעולם בו ויניח דבר שצורך העולם בו. אמר להם אם כן מחזיקין אנו ידי עובדיהם של אלו שיהו אומרים תדעו שהן אלהות שהרי אלו בטלו ואלו לא בטלו. שאל פילוסוף אחד את הזקנים ברומי אם אין רצונו של הקב"ה באלהים אחרים מפני מה אינו מבטלם וכו' יאבד עולמו מפני השוטים אלא עולם כמנהגו הולך ושוטים שקלקלו עתידים ליתן את הדין. דבר אחר הרי שגזל סאה של חטים והלך וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו הולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. וכן הבא על אשת חברו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. והיינו דאמר ריש לקיש אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי בעבירה. שאל פילוסוף אחד את רבן גמליאל כתיב כי אנכי ה' אלהיך אל קנא מפני מה מתקנא בעובדיה ואין מתקנא בה, אמר ליה משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד ואותו הבן היה מגדל כלב והעלה לו שם על שם אביו וכשהוא נשבע אומר בחיי כלב אביו וכששמע המלך על הבן הוא כועס או על הכלב הוא כועס הוי אומר על הבן הוא כועס אמר ליה כלב אתה קורא אותה והלא יש בה ממש. אמר ליה מה ראית אמר ליה פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה וביתה לא נשרף. אמר ליה אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה. אמר ליה כלב אתה קורא אותה מת אתה קורא אותה אם כן יאבדנה מן העולם, אמר ליה אילו לדבר שאין צורך העולם בו היו עובדין היה מאבדה הרי הן עובדים לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות לאפיקים ולגאיות יאבד עולמו מפני השוטים אלא עולם כמנהגו נוהג וכו'. וכן הוא אומר אסף אסף כל מעל פני האדמה אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים וכי מפני שהרשעים נכשלים בהם יאבדו מן העולם וכו':