ילקוט שמעוני/שמות/רמז רעו


ומשה עלה אל האלקים כל השביעיים חביבים למעלה. הרקיע השביעי חביב. שמים ושמי השמים זבול מעון מכון ערבות סלו לרוכב בערבות. בארצות השביעי חביבה ארץ אדמה ארקא גיא ציה שיה תבל והוא ישפוט תבל בצדק. בדורות השביעי חביב אדם שת אנוש קינן מהוללאל ירד חנוך ויתהלך חנוך את האלקים. באבות השביעי חביב אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה ומשה עלה אל האלקים. בבנים השביעי חביב (אליהו) [אליאב] אבינדב שמעא נתנאל רדי אצם דוד דויד השביעי. במלכים השביעי חביב שאול איש בושת דוד שלמה רחבעם אביה אסא ויקרא אסא אל ה' וגו'. בשמטים השביעי חביבה וקדשתם את שנת החמשים שנה. בשנים השביעית חביבה והשביעית תשמטנה ונטשתה. בימים השביעי חביב ויברך אלקים את יום השביעי. בחדשים השביעי חביב ובחדש השביעי באחד לחדש:

ומשה עלה אל האלקים זה יום ראשון ושני. ויקרא אליו מגיד שקריאה קדמה לדבור. כה בלשון הקדש. כה בסדר הזה. כה בענין הזה. כה שלא תפחות ולא תוסיף. כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו האנשים. דבר אחר לבית יעקב בזכות יעקב ותגיד לבני ישראל בזכות ישראל. דבר אחר כה תאמר אמור בלשון רכה ראשי הדברים לנשים ותגיד לבני ישראל ותדקדק עמהן. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים לא במסורת אני אומר לכם לא כתבים אני משגר לכם ולא עדים אני מעמיד עליכם אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ראו על כמה חייבין לי על עבודת אלילים ועל גלוי עריות ועל שפיכות דמים לשעבר ולא נפרעתי מהן אלא על ידכם. ואשא אתכם על כנפי נשרים רבי אליעזר אומר זה יום רעמסס לפי שנתקבצו כולן ובאו לרעמסס לשעה קלה. ואביא אתכם אלי לפני הר סיני. רבי עקיבא אומר זה מתן תורה לפי שישראל נרתעין לאחוריהן שנים עשר מיל [וחוזרין לפניהם שנים עשר מיל] ועשרים וארבעה מיל על כל דבור ודבור. ואביא אתכם אלי לבית הבחירה. דבר אחר ואשא אתכם על כנפי נשרים מה נשתנה הנשר הזה מכל העופות כולן שכל העופות כולן נותנין את בניהן בין רגליהן מפני שהן מתיראין מעוף אחר שהוא פורח על גביו אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם זה בלבד שמא יזרוק בו אדם חץ אמר מוטב שיכנס בי החץ ולא בבני. משל לאחד שהיה מהלך בדרך והיה בנו מהלך לפניו באו לסטין לשבותו מלפניו נטלו מלפניו ונתנו לאחריו בא זאב ליטלו מלאחריו נטלו מלאחריו ונתנו מלפניו ליסטין לפניו וזאב לאחריו נטלו ונתנו על כתפיו שנאמר ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלקיך וגו'. ועתה אם שמוע תשמעו ועתה קבלו עליכם שכל התחלות קשות. אם שמוע תשמעו שמע אדם מצוה אחת משמיעין אותו מצוות הרבה שנאמר אם שמוע תשמע. שכח מצוה אחת משכחין אותו מצוות הרבה שנאמר שכח תשכח. ושמרתם את בריתי ר' אליעזר אומר זה ברית שבת. רבי עקיבא אומר זה ברית מילה ועבודת אלילים. והייתם לי סגולה מכל העמים שתהיו פנויין לי ועוסקין בדברי תורתי ולא תהיו עוסקין בדברים אחרים. סגולה מה סגולתו של אדם חביבה עליו כך תהיו חביבין עלי. רבי יהושע בן קרחה אומר כדי שתקבע אוזן. יכול כשם שהאשה מסגלת אחר בעלה והבן אחר אביו והעבד אחר אדוניו והשפחה אחר גברתה יכול אף אתם מסגלין לי מאחורי תלמוד לומר כי לי כל הארץ:

ואתם תהיו לי כביכול איני מעמיד ואיני משליט עליכם אלא אני. וכן הוא אומר הנה לא ינום ולא יישן וגו'. ממלכת כהנים איני ממליך מאומות העולם עליכם. וכן הוא אומר אחת היא יונתי וגו'. רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר מנין אתה אומר שכל אחד ואחד מישראל עתיד להיות לו בנים כיוצאי מצרים שנאמר תחת אבותיך יהיו בניך. אי בנים יכול דווים וכפופים תלמוד לומר תשיתמו לשרים. אי לשרים יכול פרגמטוטין תלמוד לומר ממלכת. אי מלך יכול חוזר ומכבש תלמוד לומר כהנים בטלנים כענין שנאמר ובני דוד כהנים היו. מכאן אמרו ראויין היו ישראל לאכול בקדשים עד שלא עשו את העגל משעשו העגל ניטלו מהם ונתנו לכהנים שנאמר שה פזורה ישראל משולין כשה מה דרכו של שה לוקה אחד מחבריו וכולן מרגישין כך הם ישראל אחד מהן (חוטא) [נהרג] וכולן (נעשין)[מצערין] אבל עכו"ם אינו כן אלא אם נהרג אחד מהן כולן שמחים במפלתו. וגוי קדוש קראו גוי קדוש שנאמר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. קדוש מקודשים פרושים מעובדי אלילים ומשקוציהם. אלה הדברים שלא תפחות ושלא תוסיף. אשר תדבר אל בני ישראל כסדר הזה. ויבוא משה ויקרא לזקני העם מגיד שמשה חלק כבוד לזקנים. וישם לפניהם האיר את עיניהם. את כל הדברים ראשון ראשון אחרון אחרון. אשר צוה ה' אף לנשים אמור. ויענו כל העם יחדו ויאמרו לא ענו בחנופה ולא קבלו זה מזה אלא השוו כולן לב אחד ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה (ונשמע). וישב משה את דברי העם וגו' וכי היה צריך משה להשיב אלא בא הכתוב ללמדך שלא יאמר הואיל ויודע מי ששלחו אינו צריך להשיב. דבר אחר ליתן שכר למשה על כל עליה ועליה ועל כל ירידה וירידה. ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בענן עבה ואי זה זה ערפל שנאמר ומשה נגש אל הערפל וגו'. בעבור ישמע העם וגו' רבי יהודה אומר מנין אתה אומר שאמר המקום למשה הריני אומר לך דבר ואתה מחזרני ואני מודה לך שיהו ישראל אומרים גדול משה שהודה לו המקום. וגם בך יאמינו לעולם רבי אומר אין אנו צריכין לעשות למשה גדול אלא אם כן עשינו להקב"ה שחזר בו בדבורו אלא מלמד שאמר המקום למשה הריני קורא לך מראש ההר ואתה עולה שנאמר ויקרא ה' למשה. וגם בך יאמינו לעולם גם בך גם בנביאים העתידים לעמוד אחריך. ויגד משה את דברי העם וגו' וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל או מה אמרו ישראל לאמר למקום. רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר ויבוא משה ויספר לעם אמר להם אם אתם מקבלים עונשין בשמחה הרי אתם מקבלים שכר ואם לאו הרי אתם מקבלים פורענות וקבלו עליהם עונשין בשמחה. רבי אומר וכי מה אמר המקום למשה לאמר לישראל או מה אמרו ישראל לאמר למקום אלא אמרו רצוננו לשמוע מפי מלכנו ולא דומה שומע מפי פרגוד (אולי צריך לומר פדגוג מורה ומלמד. ואפשר שהוא מלשון מאחורי הפרגוד בגמ'). לשומע מפי המלך. אמר המקום תן להם מה שבקשו בעבור ישמע העם בדברי עמך. דבר אחר אמרו רצוננו לראות מלכנו לא דומה שומע לרואה אמר לו המקום תן להם מה שבקשו כי ביום השלישי ירד ה' וגו'. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אמר ר' אשי אמר לי הונא בר נתן הוה קאימנא קמיה דיזגדר מלכא והוה מדלי לי המינאי ותיתייה ניהליה אמר לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב בכו. כי אתאי לקמיה דאמימר אמר לי איקיים בך והיו מלכים אומניך. כל אשר דבר ה' (בפרשת יתרו כתיב רק נעשה, אבל בפרשת משפטים כתיב נעשה ונשמע והפסוק הזה קדריש). נעשה ונשמע ראוי היה לומר נשמע ונעשה אלא אמרו ישראל להקב"ה רבון כל העולמים עד שלא שמענום קיימנום. אנכי קיים יעקב שנאמר ויאמר יעקב אל ביתו וגו' הסירו את אלקי הנכר. לא תשא קיים אברהם שנאמר הרימותי ידי אל ה'. זכור קיים יוסף שנאמר וטבוח טבח והכן. כבר קיים יצחק כשנעקד על גבי המזבח. לא תרצח קיים יהודה מה בצע כי נהרוג את אחינו. לא תנאף קיים יוסף באשת פוטיפרע. לא תגנוב קיימו השבטים ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב. לא תענה קיים אברהם שהעיד לכל באי עולם שאתה רבון כל המעשים אף הוא קיים לא תחמוד אם מחוט ועד שרוך נעל: