ילקוט שמעוני/שמות/רמז רנ
נטית ימינך משל למה הדבר דומה ללסטים שהיה עומד ומנאץ אחר פלטין של מלך אמר אם אני מוציא את בן המלך אני תופסו ואני הורגו וצולבו ואני ממית אותו מיתות חמורות כך היה פרעה הרשע עומד ומנאץ בתוך ארץ מצרים אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל ורוח הקדש מלעגת עליו ואומרת לו נשפת ברוחך ואומר נטית ימינך. וכן הוא אומר למה רגשו גוים וגו' יתיצבו מלכי ארץ ננתקה יושב בשמים וגו' ואומר הנה יביעון בפיהם ואחריו מה כתיב ואתה ה' תלעג למו תשחק וגו' וכן הוא אומר שבא ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה ואומר והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל וגו' ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וגו' ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וגו' הא כל אותן האלפים וכל אותן הרבבות צללו כעופרת . ארבעה נקראו אדירים (כתוב ברמז קס"ה):
מי כמכה באלם ה' כיון שראו ישראל שאבד פרעה וחילו בים ובטלה מלכותן של מצרים ושפטים נעשו באלקיהם שלהם פתחו כולם פיהם ואמרו מי כמכה וגו' ולא ישראל בלבד אמרו שירה אלא אף אומות העולם כיון ששמעו שאבד וכו' כפרו כולן באלקיהם שלהם ואמרו מי כמכה וגו'. אתה מוצא שעתידין אומות העולם לכפור באלקיהם שלהם שנאמר ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה וגו' ואומר היעשה לו אדם אלקים ואומר (והיה) ביום ההוא ישליך האדם וגו' ואומר לבוא בנקרות הצורים וגו' (ואחריו מה כתיב) [ומה כתיב שם] והאלילים כליל יחלוף. דבר אחר מי כמכה בנסים וגבורות שעשית על הים שנאמר נוראות על ים בים סוף ויגער בים סוף ויוליכם בתהומות. מי כמכה באלם מי כמוכה רואה בעלבון בניך ושותק שנאמר החשיתי מעולם. לשעבר אחריש אתאפק מכאן ואילך כיולדה אפעה אשום ואשאף יחד אחריב הרים וגבעות וגו' והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו'. מי כמכה באלים כאלו שהן משמשין לפניו במרום שנאמר כי מי בשחק יערוך לה' ואומר אל נערץ בסוד קדושים רבה ואומר ה' אלקי צבאות מי כמוך חסין יה. מי כמכה באלים מי כמכה באותן שקורין עצמן אלוהות. פרעה קרא עצמו אלוה שנאמר יען אמר יאור לי ואני עשיתני. סנחריב קרא עצמו אלוה שנאמר מי בכל אלקי הארצות וגו'. נבוכדנצר קרא עצמו אלוה שנאמר אעלה על במתי עב. נגיד צור קרא עצמו אלוה שנאמר אמור לנגיד צור. מי כמוכה לא כאלו שאחרים קוראין אותן אלוהות ואין בהם ממש ועליהם נאמר פה להם ולא ידברו וגו' לא יהגו בגרונם אלו פה להם ולא ידברו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אמר שני דברים בדבור אחד מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן שנאמר אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי וגו' הלוא כה דברי כאש וגו' עד והגה מפיו יצא. מי כמכה נאדר בקדש נאה אתה ואדיר בקדש. שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה. בשר ודם אינו יכול לומר שני דברים כאחד. אבל מי שאמר והיה העולם אמר י' דברות בדבור אחד מה שאי אפשר לבשר ודם לומר כן שנאמר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר. דרך בשר ודם אינו יכול לשמוע משני בני אדם כשהן צועקין כאחת אבל מי שאמר והיה העולם אפילו כל באי העולם באין וצועקין לפניו הוא שומע צעקתן שנאמר שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו. נורא תהלות לא מעכשיו אלא מעולם נורא תהלות. דבר אחר נורא תהלות מדת בשר ודם מוראו על הרחוקים יותר מן הקרובים אבל מדת הקב"ה אינו כן אלא מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים שנאמר בקרובי אקדש וכתיב וסביביו נשערה מאד ואומר אל נערץ בסוד קדושים רבה ואומר ה' אלקי צבאות מי כמוך חסין יה. מדת בשר ודם פועל עושה אצל בעל הבית חורש עמו וזורע עמו מנכש עמו מעדר עמו מטבע אחד נותן והולך לו. אבל הקב"ה אינו כן אלא תאב לבנים נותן לו שנאמר הנה נחלת ה' בנים. תאב לחכמה נותן לו כתיב כי ה' יתן חכמה. תאב לנכסים נותן לו שנאמר והעושר והכבוד מלפניך. מדת בשר ודם כשהוא בונה בונה את התחתון ואחר כך בונה את העליון. אבל הקב"ה אינו כן ברא את העליון ואחר כך התחתון שנאמר בראשית ברא אלקים וגו'. מדת בשר ודם כשהוא מקרה מקרה בעצים ובאבנים ובעפר שמא במים אבל הקב"ה אינו כן קירה את עולמו במים שנאמר המקרה במים עליותיו. מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה במים אבל הקב"ה אינו כן אלא צר צורה במים שנאמר ישרצו המים. מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה בעפר אבל הקב"ה צר צורה בעפר שנאמר אשר עושיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ. מדת בשר ודם כשהוא בא לצור צורה מתחיל בראשה או באחד מהצדדים ואחר כך גומרה אבל הקב"ה אינו כן צר צורה כולה כאחת שנאמר כי יוצר הכל הוא ואומר אין צור כאלקינו אין צייר כאלקינו. בשר ודם הולך אצל עושה צלמים ואומר לו עשה לי צורתו של אבא והוא אומר לו יבוא אביך ויעמוד לפני או הבא לי איקונין שלו ואני עושה לו צורתו אבל הקב"ה אינו כן אלא נותן לאדם בן מטפה של מים ודומה לצורתו של אביו. עושה פלא עשה פלא אין כתיב כאן אלא עושה פלא לעתיד לבוא שנאמר לכן הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמר עוד חי ה' אשר העלה וגו'. דבר אחר עושה פלא עשה עמנו פלא ועושה עמנו בכל דור ודור שנאמר נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד רבות עשית אתה ה' נפלאותיך. דבר אחר עשה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים שנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות אראנו מה שלא הראיתי לאבות שהרי נסים ונפלאות שאני עתיד לעשות עם הבנים יותר מהפלא ונפלאות מה שעשיתי עם אבות. וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו ברוך ה' אלקים אלקי ישראל עושה נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. ר' ישמעאל תנא מי כמכה באלם מי כמכה באלמים. אבא חנן אומר מי כמוך חסין יה חסין קשה שאתה שומע נאוצו וגדופו של אותו רשע ואמר אי אלקימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחרף וגדף כלפי מעלה מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדש הקדשים וכו':