ילקוט שמעוני/שמות/רמז רמו
ה' איש מלחמה רבי יהודה אומר הרי זה מקרא עשיר במקומות הרבה. מגיד שנגלה עליהם הקב"ה בכל כלי זיין. נגלה עליהן כגבור חגור חרב שנאמר חגור חרבך על ירך גבור. נגלה כפרש שנאמר וירכב על כרוב. נגלה בשריון וכובע שנאמר וילבש צדקה כשרין. נגלה בחנית שנאמר לנגה ברק חניתך וכתיב והרק חנית וסגור. נגלה בקשת ובחנית וחצים שנאמר עריה תעור קשתך וכתיב וישלח חציו ויפיצם. נגלה עליו בצנה ומגן שנאמר צנה וסוחרה אמתו ואומר החזק מגן וצנה וגו'. או שומע אני שהוא צריך לאחת מן המדות הללו. תלמוד לומר ה' שמו בשמו הוא נלחם ואינו צריך לאחת מן המדות הללו. ואם כן למה צריך הכתוב לפרוט כל אחת ואחת בפני עצמו אלא שאם צרכו ישראל להם למדך שהקב"ה עושה להם מלחמה אוי להם לאומות העולם מה הם שומעין באזניהם שהרי מי שאמר והיה העולם עתיד להלחם בם. ה' איש מלחמה ה' שמו למה נאמר לפי שנגלה על הים כגבור עושה מלחמה שנאמר ה' איש מלחמה. נגלה בסיני כזקן מלא רחמים שנאמר ויראו את אלקי ישראל וגו' וכשנגאלו מהו אומר וכעצם השמים לטהר ואומר חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם לומר שתי רשויות הן אלא ה' איש מלחמה ה' שמו. הוא במצרים הוא על הים. הוא לשעבר והוא לעתיד לבוא. הוא בעולם הזה והוא בעולם הבא שנאמר ראו עתה כי אני אני הוא וגו' וכתיב כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ואת אחרונים אני הוא. יש גבור במדינה ועליו כל כלי זיין אבל אין לו לא כח ולא גבורה ולא תכסיס ולא מלחמה. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא לו כח ולו גבורה תכסיס ומלחמה שנאמר כי לה' המלחמה וכתיב לדוד ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב וגו' יש גבור במדינה וכחו עליו בן ארבעים אינו דומה לבן ששים ובן ששים אינו דומה לבן שבעים אלא כל שהוא הולך כחו מתמעט. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא אני ה' לא שניתי. יש גבור במדינה כשקנאה וגבורה לובשתו אפילו אביו אפילו קרובו הכל מכה והולך בחמה. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה שהוא נלחם במצרים. ה' שמו שהוא מרחם על בריותיו שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון. יש גבור במדינה שמשעה שהחץ יוצא מידו אינו יכול להחזירו שכבר יצא מידו. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא כשאין ישראל עושין רצונו של מקום כביכול גזרה יוצאה מלפניו שנאמר אם שנותי ברק חרבי עשו תשובה מיד הוא מחזירה שנאמר ותאחז במשפט ידי. שומע אני שהוא מחזירה ריקם תלמוד לומר אשיב נקם לצרי. על מי הוא מחזירה על אומות העולם מכחישי ה' שנאמר ולמשנאי אשלם. מלך בשר ודם יוצא למלחמה ומדינות קרובות אצלו באות ושואלות צרכיהן מלפניו. והוא אומר להם זעוף הוא במלחמה הוא לכשיחזור וינצח אתם באין ושואלין צרכיהן מלפניו. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה שהוא נלחם במצרים. ה' שמו שהוא שומע צעקת כל באי עולם שנאמר שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו. מלך בשר ודם עומד במלחמה אינו יכול לזון את חיילותיו ולא לספק להם אכסניות. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא ה' איש מלחמה שהוא נלחם במצרים. ה' שמו שהוא זן ומפרנס את כל בריותיו שנאמר לגוזר ים סוף לגזרים וכתיב נותן לחם לכל בשר. ה' איש מלחמה אפשר לומר כך והלא כבר נאמר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה' וכתיב וקרא זה אל זה ואמר וגו' ואומר והנה כבוד אלקי ישראל, ומה תלמוד לומר איש מלחמה מפני חבתכם ומפני קרבתכם אקדש שמי בכם. ה' שמו בשמו הוא נלחם אינו צריך אחת מכל מדות הללו. וכן דוד הוא אומר אתה בא אלי בחרב ובחנית וגו' וכתיב אלה ברכב ואלה בסוסים וגו' המה כרעו ונפלו מהו אומר ה' הושיעה וגו' וכן אסא אומר ויקרא אסא אל ה'. שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. מדת בשר ודם כשהוא יוצא למלחמה יוצא בבני אדם מרובים וכשהוא יוצא לשלום אינו בא אלא בבני אדם מועטים. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כך אלא כשהוא יוצא למלחמה אינו יוצא אלא יחידי שנאמר ה' איש מלחמה וכן הוא אומר וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל וכשהוא בא בשלום בא באלפים וברבבות שנאמר רכב אלקים רבותים:
מרכבות פרעה וחילו ירה בים במדה שאדם מודד בה מודדין לו. הם אמרו מי ה' אשר אשמע בקולו ואף אתה באותה מדה מדדת להם לכך נאמר ירה בים. כתוב אחד אומר ירה וכתוב אחד אומר רמה וכו'. דבר אחר מרכבות וגו' במדה שמדדו בה מדדת להם. הן אמרו כל הבן הילוד היאורה תשליכהו וגו' אף אתה באותה מדה מדדת להם לכך נאמר מרכבות פרעה וחילו ירה בים. דבר אחר הם אמרו ויקח שש מאות רכב אף אתה מרכבות פרעה וחילו. הם אמרו ושלשים על כלו אף אתה מבחר שלשיו טבעו בים סוף. הם מררו את חייהם בטיט אף אתה באותה מדה עשית להם מים בטיט והיו משתקעין בהם לכך נאמר טבעו בים סוף ואין טביעה אלא טיט שנאמר ויטבע ירמיהו בטיט ואומר טבעתי ביון מצולה לכך נאמר טבעו בים סוף:
תהומות יכסימו וכי תהומות יש שם והלא עשונית היא אלא מלמד שעלו תהום העליון ותהום התחתון והיו המים נלחמים בהם בכל מיני פורעניות לכך נאמר תהומות יכסימו. דבר אחר שעלה תהום התחתון על תהום העליון וחפה עליהם את הרקיע והקדיר עליהם את הכוכבים וכל מאורי אור בשמים מפני מה ונתתי חשך על ארצך נאם ה'. וכן הוא אומר כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם מפני מה חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו. וכן הוא אומר ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עוזה מפני מה כי היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה. וכן הוא אומר ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם. יונה ירד לתהום אחד שנאמר תהום יסובבני והם ירדו לשני תהומות שנאמר תהומות יכסימו. יונה ירד למצולה אחת שנאמר ותשליכני מצולה והן ירדו לשני מצולות שנאמר ירדו במצולות ואין מצולה אלא מים עזים שנאמר ותשליכני מצולה וכתיב ואת רודפיהם השלכת במצולות כמו אבן במים עזים. וכי מצולות יש שם והלא עשונית היא אלא מלמד שנפרץ הים הגדול לתוכו והיו המים נלחמים בהם בכל מיני פורעניות לכך נאמר ירדו במצולות. במדה שמדדו מדד להם הם אמרו וראיתן על האבנים ואף אתה עשית להן מים כאבנים והיו מים מכין על מקום האבנים לכך נאמר כמו אבן, דבר אחר כמו אבן היא היתה מיתה בינונית הרשעים שבהן היו מטורפין כקש הבינונים כאבן. הפקחין שבהן צללו כעופרת במים אדירים. דבר אחר כמו אבן על שהקשו לבן כמו אבן. אבל אתה חסדך וטובך ורחמיך הרבים וימינך שהיא פשוטה לכל באי עולם שנאמר ימינך ה' ימינך ה' שני פעמים כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם בי נשבעתי יצא מפי צדקה. נאדרי בכח נאה אתה ואדיר בכח שנתת ארוכה לדורו של מבול לעשות תשובה ולא עשו שנאמר ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם וגו' ולא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעם לפניך. וכן אתה מוצא באנשי מגדל שנתת להם ארוכה שנאמר ויאמר ה' הן עם אחד וגו' ואין עתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך לא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעם לפניך. וכן אתה מוצא באנשי סדום שנתת להם ארוכה לעשות תשובה ולא עשו שנאמר ויאמר ה' זעקת סדום וגו' ארדה נא ואראה מה נאמר שם וה' המטיר על סדום וגו' אם יעשו תשובה הרי מטר ואם לאו הרי גפרית ואש ולא גמרת עליהם וכו'. ימינך ה' כשישראל עושין רצונו של מקום הן עושין שמאל ימין שנאמר ימינך ה' שני פעמים וכשאין עושין רצונו של מקום עושין ימין שמאל שנאמר השיב אחור ימינו. כשישראל עושין רצונו של מקום אין שינה לפניו שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול שינה לפניו שנאמר ויקץ כישן ה'. כשישראל עושין רצונו של מקום אין חמה לפניו שנאמר חמה אין לי וכשאין עושין רצונו של מקום כביכול חמה לפניו שנאמר וחרה אף ה'. כשישראל עושין רצונו של מקום הוא נלחם להם שנאמר ה' ילחם לכם וכשאין עושין רצונו של מקום הוא נלחם בם שנאמר ויהפך להם לאויב והוא נלחם בם ולא עוד אלא שהן עושין רחמן אכזרי שנאמר היה ה' כאויב. תרעץ אויב רעצת אויב אינו אומר כאן אלא תרעץ אויב לעתיד לבוא שנאמר בזעם תצעד ארץ וגו'. תרעץ אויב זה פרעה שנאמר אמר אויב. דבר אחר זה עשו שנאמר יען אמר האויב. רבי חנינא בר פפא רמי כתיב שדי לא מצאנוהו שגיא כח וכתיב ימינך ה' נאדרי בכח. לא קשיא כאן בשעת הדין כאן בשעת מלחמה: