ילקוט שמעוני/שמות/רמז רמג
דבר אחר גאה גאה מתגאה הוא על כל המתגאים שבמה שאומות מתגאים לפניו בו נפרע מהן שכן הוא אומר בדורו של מבול שורו עבר ולא יגעיל וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' ישאו בתוף וכנור וגו' מה נאמר שם ויאמרו לאל סור ממנו וגו' מה שדי כי נעבדנו אמרו לא טיפת גשמים היא אין אנו צריכין לה אלא ואד יעלה מן הארץ. אמר להם המקום שוטים שבעולם בטובה שהשפעתי לכם אתם מתגאים בה אני נפרע מכם שנאמר ויהי הגשם על הארץ. ר' יוסי בן דורמסקית אומר הם נתנו עיניהם העליונה בתחתונה כדי לעושת תאותן והמקום פתח עליהם מעינות מלמטה ומלמעלה כדי לאבדן שנאמר ביום הזה נבקעו וגו'. וכן אתה מוצא באנשי מגדל שבמה שנתגאו בו נפרע מהן שנאמר הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ אחריו מה כתיב ויפץ ה' אותם משם. וכן אתה מוצא באנשי סדום שבמה שנתגאו לפניו בו נפרע מהן שנאמר ארץ ממנה יצא לחם וגו' מקום ספיר אבניה וגו' נתיב לא ידעו עיט וגו' לא הדריכהו בני שחץ. אמרו הסדומים אין אנו צריכין שיבוא אדם אצלנו שהרי מזון יוצא מאצלנו וכסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות יוצא מאצלנו בואו ונשכח הרגל מבינינו, אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם בטובה שהשפעתי לכם אתם מתגאים ואתם אומרים נשכח הרגל אף אני אשכח אתכם מן העולם שנאמר פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל לפיד בוז לעשתות שאנן וגו' ישליו אהלים לשודדים וגו' מי גרם להם לאשר הביא אלוה בידו. וכן הוא אומר ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני. מי גרם להם ואסיר אתהן כאשר ראיתי. וכן הוא אומר הנה זה היה עון סדום אחותך וגו' לכך מה גרם להם ויד עני ואביון לא החזיקה וכן הוא אומר לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה. ואחריו מה כתיב ותשקין את אביהן יין וכי מנין היה להם יין במערה אלא שזימן להם הקב"ה יין כענין שנאמר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס אם כך זימן המקום למכעיסיו קל וחומר לעושי רצונו. וכן את מוצא במצרים שבמה שנתגאו לפניו בו נפלו שנאמר ויקח שש מאות רכב בחור וכתיב אחריו מרכבות פרעה וחילו וגו'. וכן אתה מוצא בסיסרא במה שנתגאה לפניו בו נפרע ממנו שנאמר ויזעק סיסרא את כל רכבו מה כתיב אחריו מן השמים נלחמו. וכן אתה מוצא בשמשון שבמה שנתגאה לפניו בו נפל ונפרע ממנו שנאמר ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אחריו מה כתיב ויאחזהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידוהו עזתה. רבי יהודה אומר תחלת קלקלתו בעזה לפיכך היה עונשו בעזה. וכן אתה מוצא באבשלום במה שנתגאה בו נפרע ממנו שנאמר וכאבשלום לא היה איש יפה ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים. ר' יהודה אומר נזיר עולם היה והיה מגלח אחד לשנים עשר חדש שנאמר ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך וגו' כי נדר נדר עבדך וגו'. ר' יוסי אומר נזיר ימים היה והיה מגלח אחד לשלשים יום שנאמר מקץ ימים לימים אשר יגלח. רבי אומר כל ערב שבת היה מגלח שכן דרך בני מלכים להיות מגלחים מערב שבת לערב שבת. וכן הוא אומר ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רוכב על הפרד. וכן אתה מוצא בסנחרב שנאמר ביד מלאכיך חרפת ה' וכתיב אני קרתי ושתיתי מים מהו אומר ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור. אמרו הגדול שבהן היה ממונה על קפ"א אלף והקטן שבהן לא היה על פחות משני אלפים שנאמר ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדוני ואתנה לך אלפים סוס ואומר זה הדבר אשר דבר ה' עליו בזה לך לעגה לך וגו' את מי חרפת וגדפת ואומר עוד היום בנוב לעמוד. וכן אתה מוצא בנבוכדנצר שבמה שנתגאה בו נפל שנאמר ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה אעלה על במתי עב וכתיב אחריו אך אל שאול תורד. וכן אתה מוצא בכרך צור במה שנתגאה בו נפרע ממנו שנאמר את אמרת אני כלילת יופי בלב ימים גבולך וכתיב הנני עליך צור והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו. וכן אתה מוצא בנגיד צור שנאמר בן אדם אמור לנגיד צור וגו' יען גבה לבך ותאמר אל אני מהו אומר מותי ערלים תמות ביד זרים הא במה שאומות העולם מתגאים לפניו בו נפרע מהן שנאמר כי גאה גאה. אמר ר' חמא בר חנינא בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד שר של מצרים ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם במדת רחמים בראת עולמך ואת מתגאה בחזקה מיד קרא הקב"ה לכל שרי האומות והיה מסדר לפניהם כל המאורע אמר שפטו נא ביני ובין זה שבתחלה ירדו בני למצרים ולא ירדו אלא לגור שנאמר ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו עמד פרעה וכבשן לעבדים בתחלה עשאם רועים שנאמר ואם ידעת ויש בם אנשי חיל וגו' חזר ועשאם בנאים שנאמר ויבן ערי מסכנות למעטן מפריה ורביה וחזר וגזר עליהן כל הבן הילוד חזר ואמר אם בן הוא והמתן אותו. אמר לפניו רבונו של עולם הדין עמך ועמך האמת אלא אם רצונך תושיע את ישראל ולא תאבד את מצרים. אמר ר' יהושע בן לוי כיון שראה מיכאל ששרי האומות מלמדין סניגוריא על מצרים/רמז לגבריאל וטס למצרים טיסה אחת ושמט לבנה עם טיטה ותינוק אחד מה ששקעוהו כבנין, עמד לו לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם בזה ענין שעבדו בניך. כיון שראתה מדת הדין אמרה עשה דין לבניך במצרים שרובן חייבין מיד טבעו מצרים שנאמר דרכת בים סוסיך חומר מים רבים אותו חומר שהביא גבריאל גרם למצרים לטבען:
אמר ריש לקיש מאי דכתיב שירו לה' כי גאה גאה שירו למי שמתגאה על גאים. ארבעה גאים הם בעולם אריה בחיות שור בבהמות ונשר בעופות ואדם גאה על כולם נטלן הקב"ה וקבען בכסא הכבוד שמתגאה על הגאים. סוס ורוכבו רמה בים וכי סוס אחד היה שכתוב סוס ורוכבו אלא כולן לא היו ספונים לפני הקב"ה אלא כאחד. דבר אחר סוס ורוכבו קשרם הקב"ה זה בזה כדי שיהנו ישראל בבזה למה כיון שיצאו ישראל ממצרים ויצאו המצריים לרדוף אחריהם אמר להם פרעה יודע אני שנטלו כספיכם וזהביכם אלא אל תתנו דעתכם בבזה. מה עשה פתח להם אוצרות של יוסף אמר להם טלו לכם כסף וזהב ונטלו ועטרו את סוסיהם שנאמר כל סוס רכב פרעה לפיכך היו קשורין זה בזה כדי שיהנו ישראל ולעולם הבא כל מה שאומות העולם מסגלין לישראל הוא שנאמר והיה סחרה ואתננה וגו'. דבר אחר וכי סוס אחד הוא ורכב אחד הוא והלא כבר נאמר ויקח שש מאות רכב מרכבות פרעה וחילו. אלא כשישראל עושין רצונו של מקום אין אויביהן לפניהן אלא כסוס אחד ורוכבו. כיוצא בדבר אתה אומר כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב וכי סוס אחד ורכב אחד הוא והלא כבר נאמר עם רב ממך אלא כשישראל עושין וכו'. סוס ורוכבו מגיד שהסוס קשור ברכב ורכב קשור בסוס ועולין למרום ויורדין לתהום ואין נפרדין זה מזה. משל אדם זורק שני כלים לאויר סוף אחד מהן להפרד מחברו.אבל כאן רמה וירה. רמה שהיו עולין למרום. ירה שהיו יורדין לתהום ואינן נפרדין זה מזה. כתוב אחד אומר רמה וכתוב אחד אומר ירה כיצד יתקיימו שני כתובים הללו אלא רמה שהיו עולין למעלה ירה שהיו יורדין למטה. דבר אחר רמה כיון שראו ישראל שרה של מלכות מצרים נופל התחילו נותנין שבח לכך נאמר רמה. וכן אתה מוצא שאין המקום עתיד להפרע מן המלכיות לעתיד לבוא עד שיפרע משריהם תחלה שנאמר והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה וגו' ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים ואומר כי רותה בשמים חרבי ואחר כך על אדום תרד. סוס ורוכבו רמה בים לעתיד לבוא הקב"ה מביא סוס ורוכבו ומעמידן בדין אומר לסוס למה רצת אחר בני והוא אומר מצרי הריצני על כרחי וכו' שנאמר כי בא סוס פרעה. שאל אנטונינוס את רבינו בשעה שאדם מת והגוף כלה והקב"ה מעמידו בדין, אמר לו עד שאתה שואלני על הגוף שהוא טמא שאלני על הנשמה שהיא טהורה, משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והושיב המלך בה שומרים אחד חגר ואחד סומא וכו' ר' איסי בן עזאי אומר נאמר כאן סוס סתום ונאמר להלן סוס מפורש שנאמר והיה ביום ההוא נאם ה' אכה כל סוס בתמהון ורוכבו בשגעון ואומר זאת תהיה המגפה ואומר וכן תהיה מגפת הסוס בא מפורש ולימד על הסתום מה מפורש בחמשים מכות אף סתום בחמשים מכות: