ילקוט שמעוני/שמות/רמז רלט
ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים כצפור שהיא נתונה ביד אדם שאם יכבוש ידו מעט מיד היא נחנקת שנאמר נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים וגו' ברוך ה' שלא נתננו טרף לשניהם. וכאדם שהוא שומט את העובר ממעי הפרה שנאמר או הנסה אלהים. שאין תלמוד לומר מקרב גוי אלא כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הפרה שנאמר ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם וגו':
וירא ישראל את מצרים מת מפני ארבעה דברים ראו ישראל את מצרים מתים כדי שלא יאמרו כשם שעלינו מצד זה כך עלו מצריים מצד זה. וכדי שלא יהו מצרים אומרים כשם שאנו אבודים בים כך אבדו ישראל בים. וכדי שיקחו ישראל את הבזה שהיו טעונין כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות. וכדי שיהו ישראל נותנין את עיניהם בהן ומכירין אותן ומוכיחין אותן שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך ותרא אויבתי ותכסה בושה. וירא ישראל את מצרים מתים אינו אומר אלא מת. מתים ולא מתים כענין שנאמר ויהי בצאת נפשה כי מתה וכי מתה היתה אלא מתה ולא מתה: