ילקוט שמעוני/שמות/רמז קעט
ויקח עמרם את יוכבד דודתו (כתוב ברמז צ"ה), ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אמר רבי אלעזר לעולם ידבק אדם בטובים שהרי משה שנשא בת יתרו יצא ממנו יהונתן אהרן שנשא אחות נחשון יצא ממנו פנחס, ופנחס לאו מיתרו קא אתי והכתיב ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל, לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה, לא דקא אתי מיוסף שפטפט ביצרו, והלא שבטים מבזים אותו ראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, אלא אי אבוה דאמיה מיוסף אמא דאמיה מיתרו, אי אבוה דאמיה מיתרו אמא דאמיה מיוסף, דיקא נמי דכתיב פוטיאל ולא כתיב פוטאל, אמר רבא הנושא אשה צריך לבדוק באחיה שנאמר ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שהיא אחות נחשון אלא מה תלמוד לומר אחות נחשון מכאן לנושא אשה שצריך לבדוק באחיה, תנא רוב בנים דומין לאחי האם, הוא אהרן ומשה (כתוב ברמז ד' וברמז רס"ב):
ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים לפי שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים שומע אני שהיה הדיבור למשה ולאהרן כשהוא אומר ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים אל משה היה הדיבור ולא לאהרן, אם כן מה תלמוד לומר אל משה ואל אהרן אלא לומר כשם שהיה משה כלול לדברים כך היה אהרן כלול לדברות, ומפני מה לא מדבר עמו מפני כבודו של משה נמצאת ממעט אהרן מכל הדברות שבתורה חוץ משלשה מקומות לפי שאי אפשר, דבר אחר אל משה ואל אהרן למה נאמר לפי שהוא אומר ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה אין לי אלא משה דיין לפרעה אהרן מנין תלמוד לומר אל משה ואל אהרן מקיש אהרן למשה מה משה דיין לפרעה אף אהרן דיין לפרעה, מה משה אמר דבריו ואינו ירא אף אהרן אמר דבריו ואינו ירא, יכול כל הקודם במקרא קודם במעשה תלמוד לומר הוא אהרן ומשה ללמדך ששניהן שקולין זה כזה (כתוב ברמז ד):