ילקוט שמעוני/שמות/רמז קסה
וילך איש מבית לוי להיכן הלך שהלך בעצת בתו. תנא עמרם גדול הדור היה כיון שראה שאמר פרעה כל הבן הילוד אמר לשוא אנו עמלים. עמד וגרש את אשתו עמדו כולן וגרשו את נשותיהן. אמרה לו בתו אבא גזירתך קשה [משל פרעה] שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גוזר על הזכרים ועל הנקבות. פרעה לא גזר אלא בעולם הזה ואתה גזרת בעולם הזה ובעולם הבא. פרעה רשע הוא ספק מתקיימת גזירתו ספק אינו מתקיימת ואתה צדיק וגזירתך מתקיימת שנאמר ותגזר אומר ויקם לך. עמד והחזיר את אשתו עמדו כולן והחזירו את נשותיהן. ויקח את בת לוי ויחזיר מבעיא ליה אלא מלמד שעשה בה מעשה לקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אומרים אם הבנים שמחה. את בת לוי אפשר בת מאה ושלשים שנה היתה וקרי לה בת דאמר ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים וקרי לה בת אלא שנולדו בה סימני נערות נתעדן הבשר ופשטו הקמטים וחזר היופי למקומו. תנו רבנן שלש נבטו ולא ראו. נבט ואחיתופל ואיצטגניני פרעה. נבט ראה אש יוצאה מאמתו סבר איהו מליך ולא היא ירבעם [הוא] דנפק מניה. אחיתופל ראה צרעת שזרחה על אמתו סבר איהו מליך ולא היא בת שבע היא דנפקא מניה דנפק מניה שלמה. איצטגניני פרעה ראו שמושיען של ישראל לוקה במים דאמר ר' חנינא מאי דכתיב המה מי מריבה המה שראו וטעו אמרו כל הבן הילוד והם לא ידעו שעל עסקי מריבה הוא לוקה אמר פרעה עד דאינון דקיקין תחת כורסי אנא מחנק להון (כדכתוב ברמז קי"ו):
כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו רבי שילא אמר כל הילדים שהשליכו היה היאור פולט אותם במדבר והיה הקב"ה מביא סלע בפי כל אחד ואחד וסלע מצדו והסלע שביניהן היה מניק אותם דבש וחלב והסלע שבצדיהן היה מסיך אותן שמן כחיה שהיא ממסכת את בנה שנאמר ויניקהו דבש מסלע וגו'. ר' ינאי אומר לא העבידו המצריים את ישראל אלא שעה אחת מיומו של הקב"ה שמונים ושש שנה שאמרו החרטומים אל פרעה עתיד נער אחד להולד והוא יוציא את ישראל ממצרים והשיב פרעה ואמר השליכום ליאור. שלש שנים ושליש שנה השליכום ליאור עד שנולד משה ומשנולד אמרו לו הרי נולד והוא כמוס בעינינו אמר לו הואיל ונולד מכאן ואילך אל תשליכו את הילדים ליאור אלא תנו עליהן עול קשה למרר עליהן חייהן שנאמר וימררו את חייהם. וילך איש מבית לוי ותהר האשה ותלד בת ותקרא את שמה מרים בימים ההם החלו המצריים למרר חיי בני ישראל. ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אהרן כי בימי הריונה החל פרעה לשפוך זכוריהם ארצה ומהם להשליך ביאור: