ילקוט שמעוני/שמואל א/רמז פג
אין קדוש כה' כי אין בלתך. א"ר יהודה בר מנסיא אל תקרי בלתך אלא בלותך, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם מעשיו מבלין אותו אבל הקב"ה מבלה את מעשיו. ואין צור כאלהינו א"ר יהודה בן מנסיא אין צייר כאלהינו, שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים, אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה בתוך צורה ומטיל לתוכה רוח ונשמה קרבים ובני מעים. מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה במים אבל מי שאמר והיה העולם צר צורה במים שנאמר ישוצו המים. מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה בעפר אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא צר צורה בעפר שנאמר אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ. מדת ב"ו כשהוא צר צורה מתחיל בראש או באחד מאיבריה ואח"כ גומרה אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא צר צורה כלה כאחד, שנאמר כי יוצר הכל הוא. מדת ב"ו הולך אצל עושה צלמים ואומר לו עשה לי צורתו של אבא והוא אומר לו יבא אביך ויעמוד לפני או הבא לי איקונין שלו ואני עושה לך צורתו אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא נותן לאדם בן מטפה של מים ודומה לצורתו של אביו. מדת ב"ו כשהוא בונה בונה את התחתון ואח"כ בונה את העליון אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן בונה את העליון ואח"כ בונה את התחתון, שנאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. מדת ב"ו כשהוא מקרה מקרה בעצים ובאבנים ובעפר אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן אלא קירה את עולמו במים שנאמר המקרה במים עליותיו. מדת ב"ו צר צורה הוא מדבר וצורתו אינה מדברת אבל הקב"ה צר את האדם ועומד ומדבר ומשבח לשמו. ב"ו צר צורה כמה סמנים הוא נותן אבל הקב"ה צר את האדם מטפה סרוחה אחת, בא וראה הטווס הזה שס"ה מיני צבעים יש בו. ב"ו צר צורה אבל צורתו אינה עושה צורה אבל הקב"ה צר צורה וצואתו עושה צורה וצר את האשה והיא יולדת:
אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה יצא עתק מפיכם. ר' יהושע אומר הפה שאמר וגם את ישראל לא אשלח הוא הפה שאמר אנכי אשלח אתכם. הפה שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו הוא הפה שאמר ה' הצדיק. ר' יהושע בש"ר לוי דבריכם סותרים זה את זה כד"א ויעתק משם ההרה: