ילקוט שמעוני/שופטים/רמז עד
והמה לקחו את אשר עשה מיכה. זהו שאמר הכתוב לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים. א"ר יהודה בר אלעאי ע"ז עברה עם ישראל בים והים נקרע לפניהם הוי אומר לך ה' הצדקה. א"ר יודן כתיב ויעלו בית יוסף גם הם בית אל וה' עמם הוי לך ה' הצדקה. א"ר סימון המה לקחו את אשר עשה מיכה צולמנא ואת הכהן אשר היה לו כומרא ויבואו אל לכיש עבדין ע"ז והיא מצלחא בידיהון הוי אומר לך ה' הצדקה. א"ר שמואל בר נחמני אתה מוצא ביום שירד המן לישראל בו ביום עבדו עבודה זרה ולא עוד אלא שנטלו ממנו והקריבו לעבודה זרה שנאמר ולחמי אשר נתתי לך וגו' [ויהי]. מהו ויהי אמר רבי יודן כד"א (יט) ויהי למחר. ואעפ"כ ומנך לא מנעת מפיהם הוי לך ה' הצדקה:
ותזנה עליו פילגשו. רבי אביתר אמר זבוב מצא לה. רבי יונתן אמר נימא מצא לה. אשכחיה ר' אביתר לאליהו ז"ל אמר ליה מאי קא עביד קודשא בריך הוא אמר ליה עסיק בפלגש בגבעה מאי קאמר אביתר בני כך הוא אומר יונתן בני כך הוא אומר א"ל ומי איכא ספיקא נימא מצא והקפיד. א"ר יהודה אמר רב זבוב בקערה ונימא באותו מקום. זבוב מאיסותא ונימא סכנתא. איכא דאמרי אידי ואידי בקערה זבוב אונסא נימא פשיעותא. א"ר חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שכל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף בא לידי שלש עבירות גלוי עריות ושפיכות דמים וחלול שבת: