ילקוט שמעוני/שופטים/רמז ע
ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא. ר' פנחס בשם רבי איבו בתורה בנביאים בכתוב ים מצינו שאין זוגו של איש אלא מן הקב"ה. בתורה מנין דכתיב ועין לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר. בנביאים מנין דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא. בכתובים מנין דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת. ויש שהוא הולך אצל זוגו ויש שזוגו הולך אצלו, יצחק בא אצלו זוגו שנאמר וישא יצחק את עיניו וירא והנה גמלים באים. יעקב הלך אצל זוגו ויצא יעקב וגו':
שבעת ימי המשתה אנו למדין מיעקב ומשמשון כשירד לארץ פלשתים ולקח לו אשה ועשה משתה ושמחה שבעת ימים שנאמר ויהי כראותם אותו וגו' מה היו עושים היו אוכלים ושותים עמו שנאמר ויאמר להם שמשון אחודה לכם חידה וגו'. החתן דומה למלך מה המלך הכל מקלסין אותו אף החתן כן כל שבעת ימי המשתה. מה מלך לובש בגדי כבוד אף החתן כן. מה מלך שמחה ומשתה לפניו כל הימים אף החתן כל שבעת ימי המשתה. מה מלך אינו יוצא לשוק לבדו אף החתן כן. מה מלך פניו מאירות כאור החמה אף החתן כן שנאמר והוא כחתן יוצא מחופתו:
ויאמר להם מהאוכל יצא מאכל, א"ר שמואל בר נחמני בשעה שהתחיל רוח הקדש לקשקש בשמשון בשלגשה מקומות התחיל, הה"ד ותחל רוח ה' לפעמו וגו'. מהאוכל יצא מאכל היה שמשון תמיה אריה אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל, כך אהרן ובניו אוכלים כל הקרבנות יצא מהם קרבן זה קרבן אהרן ובניו:
וילך שמשון וילכש שלש מאות שועלים. אמי שנא שועילם, א"ר איבו בר נגדי א"ר חייא בר אבא א"ר שמעון יבא מי שחוזר לאחוריו ויפרא מפלשים שחזרו משבועלתם:
ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת. א"ר יצחק דבי רבי אמי הוא אוה לדבר טומאה לכך נתלו חייו בדבר טמא:
ויקם בתוך הלילה ויאיחז בדלתות. תניא א"ר שמעון החסיד בין כתפיו של שמשון ששים אמר היה שנאמר וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בתוך הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות (וישאם) ויסעם] עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ההר אשר על פני חברון. ותאנה אין דלתות העיר פחותות מששים אמה:
ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שורק ושמה דלילה, היה ר' מאיר אומר אלמלי לא נקרא שמה דלילה היתה ראויה שתקרא דלילה שדלדלה את כחו דלדלה את לבו דלדלה את מעשיו, דלדלה את כחו דכתיב ויסר כחו מעליוו, דלדלה את לבו שנאמר ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו. דלדלה את מעשיו דכתיב והוא לא ידע כי ה' סר מעליו:
ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו. מנא ידעה, א"ר חנין נכרין דברי אמת, אביי אמר ידעה ביה באותו צדיק דלא מפיק שם שמים לבטלה כיון דאמר נזיר אלהים אנכי אמרה השתא ודאי קושטא קאמר:
ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו. מאי ותאלצהו א"ר יצחק בשם רבי אמי בשעת גמר ביאה היתה נשמטת מתחתיו:
ותקצר נפשו למות. א"ר יוחנן הוא קצרה נפשו למות אבל היא לא קצרה נפשה למה שהיתה עושה צרכיה ממקום אחר: