ילקוט שמעוני/שופטים/רמז נ
מכאן אמרו ארבעים אלף מישראל שנתקבצו ויצאו למלחמה נשענים עלליהם כמי שהוא תפוס מגן ותריס, שנאמר מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל:
צדקות פרוזונו בישראל. א"ר אושעיא צדקות עשה הקב"ה לישראל שפזרן בין האומות כי הא דאמר ליה ההוא אפיקורוס לר' יהודה נשיאה אגן עדיפגן מגייכו דבדידכו כתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב עד הברית כל זכר באדום, והא כמה שני איתותביתו בהדן ולא קא עבדינן לכו מידי, א"ל רצונך יטפל לך תלמיד אחד, נופ]ל לו ר' אושעיא א"ל משום דלא ידעיתו היכי תעבדו תקטלינהו כולהו ליתנהו במלכותייכו תקטלו הנך דאיתנהו במלכותייכו קרו לכו מלכותא קטיעא, א"ל גפא של רומי בהא סלקינן ובהא נחתינן:
קום ברק ושבה שביך. המלחמה של הקב"ה והנצחון לנו וכו' (כתוב ברמז תשכ"ד):
מני אפרים זה יהושע. שנאמר ויחלש יהושע את עמלק. שרשם בעמלק כי מחה אמחה את זכר עמלק. אחריך בנימין זה שאול והמתה מאיש ועד אשה, וכן מרדכי אמר הקב"ה צפוי וגלויי לפני שהוא עתיד לגזור להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן לפיכך והמתה מאיש ועד אשה לקיים מה שנאמר ויאכלו מפרי דרכם: