ילקוט שמעוני/שופטים/רמז מח
ה' בצאתך משעיר וגו' גם עבים נטפו מים. שנו רבותינו בג' דברים נתנה תורה באש ובמים ובמדבר. באש והר סיני עשן כלו. במים גם עבים נטפו. במדבר במדבר סיני לומר לך מה אלו לעולם בחנם אף התורה חנם לעולם שנאמר קחו מוסרי ואל כסף:
רבי יהודה בר' אלעאי אומר לפי שהיו ישראל משולהבים מחמת האש של מעלה אמר הקב"ה לענני כבוד הזילו טל חיים על בני שנאמר גם עבים נטפו מים. ואומר גשם נדבות תניף, אימתי נעשה כל הכבוד הזה כשהייתי נאה באומות העולם ומכבדת את התורה שנאמר ונות בית תחלק שלל ואין שלל אלא תורה שנאמר שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב:
הרים גזלו מפני ה'. שכשעמד המקום ואמר אנכי ה' אלהיך היתה הארץ חלה וזעו כל מלכי האדמה בהיכליהם שנאמר קול ה' בכח קול ה' בהדר ובהיכלו כלו אומר כבוד עד שנתמלאו בתיהם מזיו השכינה, באותה שעה נתכנסו כל אומות העולם ובאו להם אצל בלעם א"ל שמא המקום מחריב את עולמו במבול, אמר להם שוטים שבעולם כבר נשבע הקב"ה לנח שאינו מביא מבול לעולם שנאמר כי מי נח זאת וגו', א"ל מבול של מים אינו מביא אבל מביא של אש אמר להם אינו מביא לא מבול של מים ולא מבול של אש אלא המקום נותן תורה לעמו שנאמר ה' עוז לעמו יתן, וכיון ששמעו מפיו הדבר הזה פנו כלם והלכו איש למקומו לפיכך (ה) נתבעו אומות העולם וכשעתיד ליפרע הקב"ה משעיר עתיד להרעיש כל העולם כלו על יושביו: