ילקוט שמעוני/קהלת/רמז תתקסז


והארץ לעולם עומדת, אמר ריש לקיש כל מה שברא הקב"ה באדם ברא בארץ, האדם יש לו ראש והארץ יש לה ראש שנאמר וראש עפרות תבל, אדם יש לו עינים והארץ יש לה עינים שנאמר ויכס את עין כל הארץ, אדם יש לו אזנים והארץ יש לה אזנים שנאמר והאזיני ארץ, אדם אוכל והארץ אוכלת שנאמר ארץ אוכלת יושביה היא, אדם שותה והארץ שותה שנאמר למטר השמים תשתה מים, אדם מתגעש והארץ מתגעשת שנאמר ותגעש ותרעש הארץ, אדם משתכר והארץ משתכרת שנמר נוע תנוע ארץ כשכור, האדם מקיא והארץ מקיאה שנאמר ותקיא הארץ את יושביה, אדם יש לו ידים והארץ כן שנאמר והארץ רחבת ידים, אדם יש לו טבור והארץ כן שנאמר היושב על טבור הארץ, אדם יש לו ירכים והארץ כן שנאמר וקבצתים מירכתי ארץ, אדם יש לו רגלים והארץ כן שנאמר והארץ לעולם עומדת, עומדת ומעמדת תפקידה, רבי אחא אמר מזוניה, והארץ לעולם עומדת אלו ישראל שנאמר (ואתם תהיו לי) [כי תהיו אתם] ארץ חפץ:

וזרח השמש, אמר רבי אבא בר כהנא אין אנו יודעים שזרח השמש ובא השמש (כתוב ביהושע ברמז כ"ו). ואל מקומו שואף, כיצד הגלגל הזה מהלך ברקיע בקלע הזה של ספינה, אמר רבי שמואל בר נחמני יכול גלגל חמה לזרוח ולשקוע בשעתו, אלא הקב"ה דוחק עליו ואומר בשעה פלוני תהא במקום פלוני, מה טעם שואף דוחק ליה, רבי ברכיה אמר כאלפא (דברים לביטא) [דבריטניא] שיש בה שס"ה חבלים כמנין ימות החמה וכל אחד ואחד יש לו שמות בפני עצמו, אדם הראשון קורא שמות לכלם, רבי אלכסנדרי אמר שמונה מלאכים יש לו ארבעה מלפניו וארבעה מלאחריו, מלפניו כדי שלא ישרוף את העולם, ומלאחריו שלא יצטנן את העולם, והיכן גלגל חמה שקוע, רבי ירמיה בן אלעזר אמר ברקיע השני שנאמר שנאמר ויתן אותם אלקים ברקיע השמים, והיכן חמה ולבנה שוקעים רבי יהודה בר אלעאי ורבנן, חד אמר מאחורי כיפה ולמעלה, וחד אמר מאחורי כיפה ולמטה, אמר רבי יוחנן נראין דברי רבי יהודה דמ"ד מאחורי כיפה ולמעלה בימות החמה שכל העולם כלו רותח ומעינות צוננין, ומליהון דרבנן דאמרין מאחורי כיפה ולמטה בימות הגשמים שכל העולם צונן ומעינות פושרין, ארשב"י אין אנו יודעים אם באויר הם פורחין אם שפין ברקיע הוא דבר קשה עד מאד אי אפשר לבריה לעמוד עליהן:

הולך אל דרום וסובב אל צפון, כיצד חמה יוצאה ביום ארוך ושוקעת ביום ארוך זהו פני צפון, חמה יוצאה ביום קצר ושוקעת ביום קצר זו היא פני דרום, בתקופת ניסן ובתקופת תשרי חמה יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח פני המזרח ופני מערב שפעמים מהלכתו ופעמים מסבבתו, אמר רב משהשיא ליתנהו להני כללי דתניא מעולם לא יצאה חמה מקרן מזרחית צפונית ושוקעת בקרן מערבית צפונית, ומעולם לא יצאה חמה מקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן דרומית מערבית. תנא רבי אליעזר אומר עולם דומה לאכסדרה, ורוח צפונית מסובב, וכשהחמה מגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחרי כיפה, שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון, הולך אל דרום ביום, וסובב אל צפון בלילה, סובב סובב הולך הרוח אלו פני מזרח ופני מערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן:

כל הנחלים הולכים אל הים. מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מפרשים בים הגדול וכנסה ספינתן למים שאין הולכין, אמר רבי אליעזר לרבי יהושע לא באנו לכאן אלא לנסיון, מלאו משם חבית מלאה מים, כיון שעלה לרומי אמר להם אדרינות מי אוקינוס מן הם א"ל מים בולעים מים, א"ל והבון לי, מלון מיניה לגינתא והוון יהבין לגוה והיא בלעה להון, על דעתיה דרבי אליעזר משם הם שואבים, ועל דעתיה דרבי יהושע שם הם שבים ללכת. מהיכן הארץ שותה רבי אליעזר ורבי יהושע רבי אליעזר אומר ממימי אוקינוס דכתיב ואד יעלה מן הארץ, א"ל רבי יהושע מימי אוקינוס מלוחים הם, א"ל מתמתקין הם בעבים דכתיב אשר יזלו שחקים, היכן הם נוזלים בשחקים, רבי יוחנן אמר ממים העליונים דכתיב למטר השמים תשתה מים, והעבים מתגברין מן הארץ ועולין עד לרקיע ופותחים את פיהם כנאד ומקבלים אותם שנאמר יזוקו מטר לאדו, וחושרין כמין כברה ואין טפה מגעת בחברתה דכתיב חשרת מים עבי שחקים, ולמה הוא קורא אותם שחקים שהם שוחקים את המים:

ד"א כל הנחלים הולכים אל הים זה הלב, כל התורה כלה אינה נכנסת אלא לב והים איננו מלא אף הלב אינו מתמלא, תאמר משאדם מוציא חכמתו מלבו שוב אינה חוזרת עליו, תלמוד לומר שם הם שבים. דבר אחר כל החכמה אינה נכנסת אלא ללב, והים איננו מלא, אף הלב אינו מתמלא וגם הנפש לא תמלא, תאמר משמוסר תלמודו לאחר שוב אינו חוזר עליו, תלמוד לומר אל מקום שהנחלים וגו'. מטרונא שאלה את רבי יוסי בן חלפתא אמרה ליה כתיב יהב חכמתא לחכימין, לטפשין צריך קרא למימר, אמר לה אם יבאו אצלך שני בני אדם ללות אחד עני ואחד עשיר לאי זה מהם אתה מלוה, א"ל לעשיר, א"ל למה, א"ל אם מאבד יש לו לפרוע לי אבל אם מאבד העני מהיכן יפרע לי, אמר לה ישמעו אזניך מה שפיך מדבר, כך נתן הקב"ה חכמה לחכימין שיהו הוגין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. דבר אחר כל הנחלים כל המתים אינם אלא לשאול והים איננו מלא ושאול אינו מתמלא דכתיב שאול ואבדון לא תשבענה, אל מקום שהנחלים מקום שהנפשות מתכנסים בעה"ז, ומשם הם עתידין לומר שירה לעולם הבא שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו. דבר אחר כל הנחלים ישראל נכנסים לירושלים וירושלים איננה מתמלא, תנן עומדים צפופים ומשתחוים רוחים, אל מקום שהנחלים מקום שישראל מתכנסין בעולם הזה שם הם מתכנסין לעתיד לבא שנאמר והשתחוו לה' בהר הקדש. דבר אחר כל הנחלים כל הממון אינו עולה אלא למלכות, והים אינו מלא והמלכות אינו מתמלא דכתיב ועיני האדם לא תשבענה, אל מקום שהנחלים שהם מחזירין אותו לעתיד לבא דכתיב והיה סחרה ואתננה קדש לה'. רבי אליעזר ברבי יוסי בעא קומי רבי מה כי ליושבים לפני ה', אמר ליה כגון את וחברך:

מה שהיה כבר הוא (כתוב ברמז שי"ד). רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר אם יאמר לך אדם שאם לא חטא אדם היה חי וקיים לעולם אמור לו הרי אליהו ז"ל, ואשר להיות כבר היה אם יאמר לך אדם שהקב"ה מחיה מתים אמור לו לא כבר עשה כן על ידי אליהו ועל ידי אלישע ועל ידי יחזקאל. אמר רבי אחא בשם רבי שמואל בר נחמני כל מה שעתיד הקב"ה לעשות כבר עשה כיוצא בו:

אני קהלת הייתי מלך. אמר ריש לקיש בתחלה מלך שלמה על העליונים (מלכים ברמז קע"ז ובירמיה ברמז רס"ד):

מי שלא חג יום הראשון של חג חוגג והולך עד סוף כל הרגל ויו"ט אחרון, עבר הרגל ולא חג אינו חייב באחריותו, ועל זה נאמר מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, רבי שמעון בן מנסיא אומר אי זהו מעות לא יוכל לתקון זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, ואם תאמר בגונב וגוזל אפשר הוא שיחזור ויתקן, רבי שמעון בן יהושע אומר אין קורין מעות אלא למי שהיה מתוקן מתחלתו ונתעות, ואי זה זה זה ת"ל שפרש מן התורה, א"א אחא להלל מאי להמנות להמלאות מיבעי ליה, אמר ליה זה שנמנו חבריו לדבר מצוה:

מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות. אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל מנחה, מתפלל ערבית שתים ואין בו משום עבר יומו בטל קרבנו, מיתיבי מעות לא יוכל לתקון הא כיצד זה שבטל קריאת שמע של שחרית או של ערבית או תפלה של שחרית או תפלה של ערבית על זה נאמר מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות זה שנמנו חבריו לדבר מצוה והוא לא נמנה עמהם, אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן הכא במאי עסקינן כגון שבטל במזיד. דבר אחר מעות לא יוכל לתקון זה הבא על אשת איש והוליד ממנה ממזר. דבר אחר מעות לא יוכל לתקון לעתיד לבא מי שהוא מעות לא יוכל לתקון ומי שהוא מחוסר אינו יכול להמנות, יש מן הרשעים שמזדווגין זה לזה בעולם הזה, אחד מהם עשה תשובה לפני מותו ואחר מהם לא עשה תשובה, לעתיד לבא נמצא זה עומד בחבורת צדיקים וזה עומד בחבורת רשעים והוא רואה אותו ואומר אוי לי שמא משוא פנים (עדיין) [בדין] אני וזה גנבנו כאחר אני וזה הרגנו ביחד וזה עומד בחברת צדיקים והוא עומד בחברת רשעים, והם משיבים ואומרים לו שוטה שבעולם אין אתה יודע שבעולם הזה עשה תשובה, אומר להם הניחו בי ואלך ואעשה תשובה, אומרים לו העולם הזה דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת, אם אינו מתקן בערב שבת מה יאכל בשבת, ועולם הזה דומה לים ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה, אם אינו מתקן ביבשה מה הוא אוכל בים, ועולם הזה דומה למדבר ועולם שבאת ממנו דומה לישוב, אם אינו מתקן בישוב מהו אוכל במדבר. דבר אחר מעות לא יוכל לתקון משנתעותו המים מששת ימי בראשית וכבשן במי אוקינוס לא נתקנו, משנתעותו מאורות מששת ימי בראשית וחסר הקב"ה שנת הלבנה משנת החמה הרי כמה קיצין כמה עיבורין עוד לא נתקנו, דבר אחר משנתעותו דור המבול לא נתקנו ומשחסר הקב"ה שנותיהם דכתיב והיו ימיו מאה ועשרים שנה עוד לא נמנו:

דברתי אני עם לבי, מכאן אמרו הלב יודע, הלב עומד, הלב נופל, הלב מהלך, הלב צועק, הלב שמח, הלב מתנחם (במלכים ברמז קע"ד):

כי ברוב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסף מכאוב, מכאן על ידי שאדם מרבה עליו חכמה מרבה עליו כעס, ועל ידי שמוסיף דעת מוסיף מכאוב, אמר שלמה על ידי שהוספתי חכמה הרביתי להכעיס, ראית מימיך חמור יוצא צנה עליו כמה חככים באה עליו, היכן הם היסורין מצויין בבני אדם, רב אמר חבר אין צריך התראה, אמר רבי יוחנן כדי פשתן הדקין הבאין מבית שאן אם מתפחמין הם קימעא הם אבודין, אבל כלי פשתן הארבלין כמה הם וכמה דמיהן. תנא דבי ישמעאל לפום גמלא שיחנא, ובנוהג שבעולם שני בני אדם נכנסין לקפלין, חד אמר אייתי קופר צלי ופת נקיה וחמר טב, וחרינא אמר אייתי פתא ותרדין, דין אכל ומתנזיק, ודין אכל ולא מתנזיק, תנא בשם רבי מאיר לפי גדולתו של נחש היתה מפלתו, ערום מכל, ארור מכל:

לשחוק אמרתי מהולל. אמר רב אדא בר רב כהנא מה מעורבב שחוק של עובדי אלילים שעושין בבתי טרטיאות ובבתי קרקסיאות שלהן. ולשמחה מה זה עושה, מה שמחה של תלמידי חכמים שם. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, א"ר אחא עשה שלמה דברים ששחקה עליהם מדת הדין, כתיב ולא ירבה לו נשים, וכתיב ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות, ויטו נשיו את לבבו, כתיב ולא ירבה לו סוסים וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים, כתיב וכסף וזהב לא ירבה לו וכתיב ויתן שלמה את הכסף בירושלים באבנים. ולשמחה מה זה עושה, אמר הקב"ה הא העטרה הזאת בידך רד מכסאך, מיד ירד המלאך בדמות שלמה וישב על כסאו והיה שלמה מחזר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואומר אני קהלת הייתי מלך בירושלים, והם אומרים לו שלמה יושב על כסאו ואתה הולך ומשטה, והיו מכין אותו בקנה ונותנים לפניו קערה של גריסין, באותה שעה אמר זה חלקי מכל עמלי. ד"א לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, שורו עבר ולא יגעיל וגו' ישלחו כצאן עויליהם וגו' ישאו בתוף וכנור וגו' יבלו בטוב ימיהם, כיון שאמרו מה שדי כי נעבדנו, אמר הקב"ה ולשמחה מה זה עושה, חייכם אני מאבד זכרכם מן העולם וימח את כל היקום. דבר אחר לשחוק אמרתי מהולל, אמר ר' פנחס מה מעורבב שחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב שראתה ארבע שמחות ביום אחד, יבמה מלך, בעלה כהן גדול, אחיה נשיא, ושני בניהם סגני כהונה, כיון שנכנסו להקריב יצאו שרופים. מעשה באדם אחד מגדולי בבל שהיה משיא בנו, וברביעי שלו עשה סעודה לחכמים, אמר לבנו עלה והבא לנו חבית של יין, עלה והכישו נחש ומת, המתין לירד לעה אביו ומצאו מת, המתין עד שאכלו ושתו, אמר להם לא לברך ברכת חתנים באתם אלא לברך ברכת אבלים, ולא להכניס בני לחופה באתם אלא להכניסו לקברו, עאל רבי ינאי דכבול ואפטר עלוי לשחוק אמרתי מהולל:

תרתי בלבי. אמר שלמה תרתי בלבי למשוך ביין, למשוך ביינה של תורה עד שאדע אי זה טוב אמר הואיל וימיו של אדם קץ להם ומספר להם מה יעשה יעסוק בדברי תורה והוא חי דכתיב עץ חיים היא:

הגדלתי מעשי, ממעשה אבותי, ומהו, ויעש המלך שלמה כסא שן. בניתי לי בתים את בית ה' ואת בית המלך. נטעתי לי כרמים כרם היה לשלמה, עשיתי לי גנות ופרדסים כמשמעו. ונטעתי בהם עץ כל פרי, אפילו פלפלין. אמר רבי אבא בר כהנא ברוחות היה משתמש והיה שולחן לאפריקי והיו מביאים מים ושמקין בו ועושין פירות, אמר לו ר' ינאי אם אתה אומר כן נמצאת מי געו, אלא עמד שלמה בחכמתו על משתיתה של ארץ ורואה אי זו תל מופנה [לשם] והיה נוטע בה ועושה פירות למה מציון מכלל יופי, מציון נשתכללה כל העולם, למה נקראת אבן שתיה שממנה הושתת העולם:

עשיתי לי ברכות מים. פיסקנוס. קניתי (לי) עבדים, כל הנתינים, ובני בית היה לי, וכלכלו הנציבים האלה, אמר רב חמא בר חנינא מעולם לא חסר שלחנו של שלמה לא מרור בימות החמה ולא קשואין בימות הגשמים: