ילקוט שמעוני/עמוס/רמז תקמד
אמר ר' יוסי בן זמרא מתחלת ברייתו של עולם אמר הקב"ה יקוו המים ותראה היבשה מפני מה כתיב הקורא למי הים וישפכם בשביל האלהים עשה שייראו מלפניו, משל למה"ד למדינה שמרדה במלך מה עשה הביא לגיון אחג קשה והקיפה כדי שיראו בני המדינה ויתיראו מפניו:
המבליג שור על עז. שנו רבותינו ה' אימות הן אימת חלש על גבור, אימת מפגיע על ארי, אימת יתוש על הפיל, אימת שממית על על עקרב, אימת סנונית על נשר, אימת כלבית על לויתן, א"ר יהודה מאי קראה המבליג שור על עז:
שנאו בשער מוכיח וגו'. זה נח דהוה אמר להון רקים אתם מניחים מי שקולו שובר ארזים ומשתחוים לעץ יבש, ולפי שהיו שטופים (בזמה) [בגזל] נמוחו מן העולם שנאמר ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני:
שנאו רע ואהבו טוב וגו' אולי יחנן וגו'. רב אשי כי הוה מטי להאי קרא בכי כולי האי ואולי. אמר רב יצחק לפישהדברים אמורים ברחל אעבדך שבע שנים ברחל בתך לפיכך נקראו ישרלא על שמה רחל מבכה על בניה, ולא סוף דבר לשמה אלא לשם בנה שנאמר אולי יחנן ה' אלהי צבאות שארית יוסף, ולא לשם בנה אלא אפילו לשם בן בנה שנאמר הבן יקיר לי אפרים:
הוי המתאוים את יום ה' וגו' משל לתרנגול ועטלף שהיו מצפים לאורה, אמר התרנגול לעטלף האורה שלי הוא אתה למה לך אורה. כאשר ינוס איש מפני הארי. זה לבן שרדף אחר יעקב כארי לטרוף נפשו, ופגעו הדוב זה עשו עמד על הדרך כדוב שכול להמית אם על בנים, ובא הבית וססמך ידו על הקיר ונשכו הנחש, כשבא יעקב אל ארץ כנען לביתו בא עליו שכם בן חמור שנאמר וישכב אותה ויענה: