ילקוט שמעוני/נחום/רמז תקס
נחום וחבקוק נתנבאו בימי מנשה, ומפני שלא היה מנשה כשר לא נקרא על שמו (א) שנאמר וידבר ה' אל מנשה וגו':
גוער בים ויבשהו. ארמ ריש לקיש בשעה שברא הקב"ה את הים היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב"ה שנאמר גוער בים ויבשהו:
ופרח לבנון אומלל. אמר רבי אושעיא בשעה שבנה שלמה את בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאים הפירות בזמניהם, וכשהרוחות מנשבין בהם נושרין שנאמר ירעש כלבנון פריו, וכשנכנסו כותים להיכל יבשו שנאמר ופרח לבנון אומלל, ועתיד הקב"ה להחזירה שנאמר פרח תפרח ותגל כבוד הלבנון נתן לה:
טוב ה' למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו. אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, מדת ב"ו וכשהמדינה מורדת עליו הוא משלח לגיונותיו ומחריב טובים ורעים כאחד, (ב) אבל הקב"ה אינו כן אלא אם כלם מכעיסין לפניו ואין שם אלא צדיק אחד הוא מצילו שנאמר ויזכור אלהים את נח, בסדומיים הציל את לוט ובנותיו, הביא חשך על המצריים ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, הוי טוב ה' למעוז ואפילו ביום צרה. ויודע חוסי בו אמר הקב"ה למשה לא תביא אלא שבעים זקנים שמסרו עצמם במצרים על ישראל שנאמר אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו, וכתיב ויכו שוטרים בית ישראל וגו' הוי ויודע חוסי בו: