ילקוט שמעוני/משלי/רמז תתקנה
באור פני מלך חיים. תנו רבנן את קרבני לחמי, וכי יש לפניו אכילה ושתיה, ואם תאמר יש לפניו אכילה ושתיה, ואם תאמר יש לפני אכילה ילמד ממשרתי דכתיב משרתיו אש לוהט מהיכן הם ניזונים מזיו שכינה שנאמר באור פני מלך חיים. רבי חגאי בש"ר יצחק ואתה מחיה את כלם אתה נותן מחיה לכלם, למוד ממשה שנאמר ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה וכתיב לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי, והלא דברים ק"ו ומה משה שהלך בשליחותי לא אכל ולא שתה ולפני יש אכילה ושתיה, הוי אם ארעב לא אומר לך כי לי תבל ומלואה:
לב חכם ישכיל פיהו, מהו לבו של חכם מלא חכמה מי מחכים עליו ומי משכיל עליו פיהו, פומיה מחווה עליו פומיה מחכים עליו. משלו משל לחבית שהיא מלאה אבנים טובות ומרגליות ואין אדם יודע מה בתוכה, בא אחד ופנה וראו הכל מה בתוכה, כך היה לבו של שלמה מלא חכמה ולא היו יודעים חכמתו עד ששרתה עליו רוח הקדש וידעו הכל מה חכמתו. ועל שפתיו יוסיף לקח. שהוסיף על דברי תורה, [שנאמר ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה, מהו] ולתור לעשות תייר לתורה, כמא דאת אמר ויתורו את ארץ כנען. לתור להותיר, הדין פייטנא כד הוא עביד אלפ"א בית"א זימנין דהוא מחסל לה זימנין דלא מחסל לה, ברם הכא שלמה כי הוה עביד אלפ"א בית"א הוה מתותרא ליה חמשה אתוון ויהי שירו חמשה ואלף, ויהי שיורו של אלף חמשה, ולא בדברי תורה בלבד היה שלמה תייר אלא על כל אשר נעשה תחת השמש כגון היאך מתקנין התורמוסין כו', אמר לו הקב"ה אחר דברי תורה איללת חייך איני מקפח שכרך ושרתה עליו רוח הקדש: