ילקוט שמעוני/משלי/רמז תתקנב
צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת. תניא אמר להו רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו בני מהו שכתוב צדקה תרומם גוי, נענה ר' אליעזר ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וכן הוא אומר ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וחסד לאומים חטאת צדקה וחסד שעובדי אלילים עושים חטאת היא להם לפי שאינם עושים אלא להתגדל בהם שנאמר די להוון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי. נענה רבי יהושע ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת צדקה וחסד שעו"א עושים חטא הוא להם שאינם עושים אלא להמשך מלכותם שנאמר להן מלכא מלכי ישפר עליך. נענה רבן גמליאל ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת צדקה וחסד שעו"א עושים חטא הוא להם לפי שאין עושים אלא כדי להתיהר בה, וכל המתיהר נופל לגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון, ואין עבירה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא, א"ר שמעון בן גמליאל עדין אנו צריכין למודעי דתניא רבי אלעזר המודעי היה אומר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת צדקה וחסד שעו"א עושים חטא הוא להם לפי שאינה אלא כדי לחרף אותנו בה שנאמר ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו וגו'. נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר צדקה תרומם גוי וחסד לישראל, ולאומים חטאת, אמר רבן יוחנן בן זכאי רואה אני דבריו מדבריכם שמשים צדקה וחסד לישראל ולאומים חטאת, ואיהו מאי קאמר, א"ל כשם שחטאת מכפרת על ישראל בעוה"ז כן צדקה מכפרת על עו"א. ד"א חסד שעו"א עושים חטאת הוא לישראל, ממי אתה למד ממישע מלך מואב דכתיב ויקח את בנו הבכור ויעלהו עולה על החומה וכתיב ויהי קצף גדול על ישראל. ד"א חסד שעו"א עושים מתוקן להם כארס של עכנא, ממי את למד ממרודך בלאדן וכו' (כדכתוב במלכים ברמז רמ"ד). ד"א צדקה תרומם גוי צדקה שישראל עושים תרומם אותם על כל אומה ולשון שנאמר ונתנך ה' אלקיך עליון. ד"א צדקה שעושים היא גורמת להם שהאומות מרוממין אותם שנאמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. ד"א צדקה שעושים גורמת שיהיו מקבלים פני שכינה שנאמר הוא מרומים ישכון, וחסד לאומים עו"א שעושים דימוסיות ומרחצאות חטאת הוא להם לפי שמעמידים בם עבודת אלילים. ד"א חסד שעשה יצחק שפשט צוארו על גבי המזבח חטאת הוא לעובדי אלילים. ד"א חסד שעשו בן הדד וחזאל ונעמן גרם להם לישראל שיגלו, אחזיה שואל לאלקי עקרון, ובן הדד שואל באלישע. ד"א צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת חנייה היא לעובדי אלילים בש עה שישראל חוטאים לפי שהם חוזרים ומשעבדים בהם. ד"א צדקה תרומם גוי אלו ישראל בנדבה שהביאו למשכן נתן להם תלוי ראש כי תשא את ראש, אבא ברבי יהודה אומר צדקה תרומם גוי אלו ישראל, וחסד לאומים חטאת מקבלים הם ישראל חסדים מעו"א בשעה שהם חוטאים, שכן רבשקה אומר לחזקיהו ועתה המבלעדי ה' וגו', וכן נבוזראדן אומר לירמיהו ויבא ויעש ה' כאשר דבר: