ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז רה
אמר ר' אלכסנדרי שלשה חזרו למטעתן, ואלו הן, ישראל, כסף מצרים, וכתב הלוחות. כסף מצרים הא דאמרן. ישראל דכתבי בעבר הנהר ישבו אבותיכם וכתיב ועמיה הגלי לבבל. ר' יוחנן אמר ששלחן לבית אמם, משל לאדם שכעס על אשתוו להיכן משלחה לבית אמה. עולא אטר כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה. תני ר' חייא ידע הקב"ה בישראל שאין יכולים לקבל גזירות של רומיים עמד והגלה אותם לבבל. אמר ר' אלעזר לא הגלה הקב"ה את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול שנאמר מיד שאול אפדם. כתב הלוחות דכתיב ואשברם לעיניכם לוחות משתברות ואותיות פורחות דכתיב התעיף עיניך בו ואיננו. וירדוף אביה אחרי ירבעם וגו' ויגפהו ואין אתה יודע מי האו שניגף הרי יררבעם קבר את אביה ומלך אחריו ב' שנה הא אינו אומר ויגפהו אלא באביה, ומפני מה נגפו המקום מפני שהוא עומד ומחסד את ישראל ואומר להם ועמכם עגלי זהב, וכשלכד את בית אל וראה וראה את עגלי הזהב חמל עליו לפיכך נגפו המקום, ועל (ט) שקרא לאחיה בכלל. אסא מלך מ"א שנה בימיו שקטה הארץ עשר שנים. ובשנת ט"ו לאסא בא זרח מלך כוש והחזיר לו את כל הבזה שנטל שישק מירושלים. ירבעם מלך כ"ב שנה. נדב בנו שתי שנים. בשנת שלש לאסא מלך בעשא בן אחיה על ישראל בתרצה כ"ד שנה. בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא על יהודה ויבן את הרמה, אי אפשר לומר כן והלא אסא קבא את בעשא (י) בשנת כ"ו למלוכתו, אלא מה ת"ל בשנת ל"ו כנגד ל"ו שנה משמת שלמה שנתחתן שלמה בבת פרעה, וכנגד ל"ז שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם להיות שטנים על ישראל ובאחרונה ליפול ביד דוד. וכה"א בשנת כ"ו למלכותו, אלא מה ת"ל בשנת ל"ו כנגד ל"ו שנה משמת שלמה שנתחתן שלמה בבת פרעה, וכנגד ל"ז שנה שנגזרה גזירה על מלכי ארם להיות שטנים על ישראל ובאחרונה ליפול ביד דוד. וכה"א בשנת שלשים ושש למלכות אסא בשנת ט"ז למלכותו מאחר שנפל זרח מלך כוש בידו היא שנת ל"ו משמת שלמה, בשנת ט"ז לאסא כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא וקלקל אסא שנאמר ויקח אסא את כל הכסף וגו' ובעת ההיא בא חנניה הרואה אל המלך וגו' על כן נמלט חיל ארם מידך ולא פסקו מלכי ארם מהיות שטנים לישראל עד מות אחז. ובשנת שלש לאחז כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באחז ולא היתה זכות ביד אחז שיפלו בידו ונפלו שניהם ביד תגלת פלאסר מלך אשור. וירדוף אביה אחרי ירבעם וגו' ויגפהו. מפני מה ניגף אביה, ר' אסי אמר ע"י שהושיב עליהם שומרים שלשה ימים עד שנתקלקלה צורת פניהם כדכתיב הכרת פניהם ענתה בם. ותמן תנינן אין מעידים אלא על פרצוף פנים עם החוטם עד שלשה ימים, והלא דברים ק"ו ומה מלך על שהונה מלך כמותו ענשו הכתוב וניגף. הדיוט שמונה הדיוט עאכ"ו. רבי יוחנן אמר על שחסדם ברבים שנאמר ועמכם עגלי הזהב אשר עשה לכם ירבעם. ור' שמואל בר נחמני אסר על שבזה כבוד אחיה השלוני וקרא אותו בן בליעל: