ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קצה
אמר רבי שמואל בר נחמני עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה נתונה בהיכל שנאמר ה' בהיכל קדשו, משחרב בית המקדש ה' בשמים כסאו סלק שכינתו בשמים. א"ר אלעזר בן פדת בין חרב בין לא חרב אינו זז ממקומו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. וכה"א קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה, שאפילו הוא הר הרי הוא בקדושתו, ראה מה כתיב (ו) ויבן את מזבח ה' הוא האלהים אשר בירושלים. אמר רבי אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו. רבי חייא ורבי סימון ברבי הוו יתבי, פתח חד מינייהו ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למעלה שנאמר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים, פתח אידך ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למטה שנאמר והיוו עיני ולבי שם כל הימים:
מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי. תנן התם הרחלות יוצאות כבולות, מאי כבולות שכובלין אליה שלהן למטה כדי שלא עליהן הזכרים, מאי משמע דהאי כבול דלא עבדי פירא הוא דכתיב מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול, רב הממנונא אמר שהיו בהם בני אדם שהיו מכובלין בכסף וזהב. אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב ולא ישרו בעיניו, א"ל אין כיון דעתירי מפנקי ולא עבדי עיבידתא. רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטין היתה, אמאי קרי ליה ארץ כבול דמשתקעא כרעא בגוה עד כבלא, דאמרי אינשי ארעא מכבלתא דלא עבדי פירי. בשעת טובתן של ישראל אומות העולם מכחשין להם ועושים אותם כאלו הם אחים, וכן עשו אמר ליעקב אחי יהי לך אשר לך, וכן חירם אמר לשלמה מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי. ואת תדמור במדבר. ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' יצחק נשר גדול היה לשלמה והיה רוכב עליו ובא לתדמור ביום אחד שנאמר ויבן שלמה את גזר וכו' ואת תדמור במדבר בארץ:
ומלכת שבא. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר מלכת שבא אשה היתה אינו אלא טועה, מאי מלכת שבא מלכותא דשבא. אין כסף לא נחשב בימי שלמה ר' יצחק רמי כתיב אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה, וכתיב ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים, לא קשיא כאן קודם שנשא שלמה את בת פרעה כאן לאחר שנשא שלמה את בת פרעה:
ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. ולא היו נגנבות, [אבנים שלמות] של חמש ושל עשר אמות היו, תני רשב"י אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו. ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב, רבן שמעון בן גמליאל אומר סימן לשפלה שקמה, מאי נפקא מינה למקח וממכר:
והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה. בת פרעה היתה בכלל (כתוב ברמז ח'). מן הגוים אשר אמר ה' (ברמב מ"ג):
ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. אמר ר' יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שני מקראות נתגלו טעמן ונכשל בהם גדול העולם שנאמר ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו, לא ירב לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה, אמר שלמה אני ארבה ולא אשיב, וכתיב ותצא מרכבה ממצרים. אמר רבי יהושע בן לוי עלה יו"ד ונשתטח לפני הקב"ה אמר לפניו רבש"ע הכתבת בתורתך אות אחת לבטלה, אמר רשב"י עלה ספר משנה תורה לפני הקב"ה אמר לפניו רבשש"ע הרי שלמה מבקש לעקור יו"ד ממני, א"ל הקב"ה חיייך שלמה בטל ומאה כיוצא בו ואת אחת אינה בטלה ממך: