ילקוט שמעוני/מלכים א/רמז קפט


ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן מלמד שנתנה רשות למחבלים לחבל. כיוצא בדבר אתה אומר כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה לבא אל אהל מועד, הכריע כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כל זמן שהיה הענן שם לא היה משה נכנס לשם, נסתלק הענן נכנס לשם ומדבר עמו, וכן הוא אומר ושבתי כפי עליך עד עברי, מכאן שנתן רשות למחבלים לחבל. וכה"א אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי:

אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל היכן אמר כי בענן אראה על הכפורת:

יש אז לשבעבר (כתוב ברמז כ'):

בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך זה אחד מן הדברים שכסא של מטן מכוון כנגד כסא של מעלן, וכה"א תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך, וכה"א וה'ק בהיכל קדשו, ה' בשמים כסאו. אמר ריש לקיש שבעה ריקיעים הם, ואלו הם וילון, שחקים, רקיע, זבול, מעון, מכון, ערבות. זבול שבו ירושלים והמקדש ומזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר בנה בניתי בית זבול לך. ומנא לן דאיקרי שמים שנאמר הבט משמים וראה מזבול קדשך. אין כמוך אלהים (ה' ואין כמעשיך) [בשמים ממעל]. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם צר צורה ביבשהה והקב"ה צר צורה במים שנאמר ישרצו המים. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין ומשרה בעליונים ובתחתונים שמא בחלל, אבל הקב"ה אף בחלל דכתיב ועוף יעופף וכו' (כתוב ברמז פ"ג):

הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן. א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי למה הוא דומה למערהה פתוחה על שפת הים געש הים ונתמלאת המערה והים לא חסר, כך אע"פ דכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן העליונים והתחתונים לא חסרו מזיר כבודו כשם שהוא אומר הלא את השמים ואת הארץ אני מלא: