ילקוט שמעוני/מיכה/רמז תקנו


דרש רבי שמלאי תרי"ג מצות נאמרו לו למשה בסיני שס"ה כנגד ימות החמה ורמ"ח כנגד רמ"ח אברים של אדם, בא דוד והעמידן על י"א דכתיב מי יגור באהלך וגו' הולך תמים זה אברהם דכתיב התהלך לפני והיה תמים. ופועל צדק כגון אבא חלקיה. ודובר אמת כגון רב ספרא. לא רגל על לשונו כגון יעקב דכתיב אולי ימושני אבי. לא עשה לרעהו רעה זה שלא ירד לאומנותו של חברו. וחרפה לא נשא על קרובו זה המקרב קרוביו, נבזה בעיניו נמאס זה חזקיה מלך יהודה שגרר עצמות אביו על מטה של חבלים. ואת יראי ה' יכבד זה יהושפט מלך יהודה בשעה שהיה רואה תלמידי חכמים היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו מרי מרי. נשבע להרע ולא ימיר כי הא דרבי יוחנן אמר אהא בתענית עד שאבוא לביתי. כספו לא נתן בנשך אפילו לנכרי. ושחד על נקי לא לקח כגון ר' ישמעאל ברי יוסי. עושה אלה לא ימוט לעולם, כשהיה רבן גמליאל מגיע לפסוק זה היה בוכה אמר אי עבד כלהו הוא דחיי דעבד חדא מינייהו לא חיי, אמר ליה רבי עקיבא אלא מעתה אל תטמאו בכל אלה בכל אלה הוא דלא תטמא הא בחדא מינייהו תטמא, אלא באחת מכל אלה הכה נמי באחת מכל אלה. בא ישעיהו והעמידן על שש שנאמר הולך צדקות זה אברהם דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה. ודובר מישרים שאינו מקניט את חברו ברבים. מואס בבצע מעשקות כגון רבי ישמעאל בן אלישע, נוער כפיו מתמוך בשחד כגון רבי ישמעאל ברבי יוסי. אוטם אזנו משמוע דמים כגון רבי אלעזר בן שמעון דלא שמע בזילותא דצורבא דרבנן ושתיק. עוצם עיניו מראות ברע כדרבי חייא בר אבא, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן זה העוצם עיניו מן הנשים בשעה שעומדות על הכביסה, בא מיכה והעמידן על שלש שנאמר הגייד לך אדם מה טוב וגו' עשות משפט זה הדין, ואהבת חסד זו גמילות חסדים, והצנע לכת בהוצאת המת ובהכנסת כלה. חזר ישעהיו והעמידן על שתים שנאמר כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וגו', בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה. קול ה' לעיר יקרא (כתוב ברמז ש"נ):

טובם כחדק ישר ממסוכה. אמר ליה ההוא מינאה לרבי יהושע בן חנניה חדקאה, דכתיב טובם כחדק, אמר ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא ישר ממסוכה, אלא מאי טובם כחדק כשם שחדקים הללו מגינים בפרצות של פרדס כך טובים שבנו מגינים עלינו, דבר אחר טובם כחדק שמחדקין עובדי אלילים לגיהנם שנאמר קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסותיך אשים נחושה והדיקות עמים:

אל תאמינו ברע. דרש ר' יהודה בר נחמיה מתורגמניה דריש לקיש אם יאמר לך יצר הרע חטא והקב"ה מוחל לך אל תאמין בו שנאמר אל תאמינו ברע, ואין רע אל יצר הרע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ואין אלוף אלא הקב"ה שנאמר אלוף נעורי אתה, שמא יאמר אדם מי מעיד בי, אבני ביתו מעידים בו שנאמר: "אבן מקיר תזעק וכפים מעץ יעננה" (חבקוק ב, יא). רבי שילא אמר שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם מעידין בו שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, רבי חדקא אומר נשמתו של אדם מעידה בו שנאמר משוכבת חיקך שמור פתחי פיך איזה הוא דבר שהוא בחיקו של אדם הוי אומר זו נשמה, וחכ"א אבריו של אדם מעידים בו שנאמר ואתם עדי נאם ה' ואני אל: