ילקוט שמעוני/מיכה/רמז תקנב
והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון וגו' (יהיה). א"ר פנחס בש"ר ראובן עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל וחרמון ולבנות ביהמ"ק עליהם, מה טעם והיה באחרית הימים וכו' בראש ההרים, א"ר הונאודייך עד כאן, אלא בית המקדש אומר שירה וההרים עונים אחריו, ומה טעם ונשא הוא מגבעות ואין לשון ונשא אלא לשון שירה, ומה טעם וכנניהו ישור במשא (ברמז שצ"ב). אברהם קראו הר בהר ה' יראה, משה קראו הר ההר הטוב הזה והלבנון, דוד קראו הר מי יעלה בהר ה', וכאן יהיה הר בית ה' נכון בראש:
והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' ואל בית אלהי יעקב. אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק, משל למלך שהיו לו שלשה אוהבים ובקש לבנות פלטין הביא לראשון אמר זכור הייתי אותו הר היה מתחלה, הביא לשני אמר זכור הייתי אותו שדה היה מתחלה, הביא לשלישי אמר זכור הייתי אותו פלטין מתחלה, אמר ליה חייך שאני בונה פלטין וקורא אני אותה על שמך, וכן הוא אומר הנני שב (את) שבות אהלי יעקב, והלכו גוים רבים וגו' ואל בית אלהי יעקב, לא כאברהם שכתוב בו בהר ה' יראה, ולא כיחצחק שקראו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה, אלא כיעקב שקראו בית שנאמר ויקרא למקום אל בית אל:
כי מציון תצא תורה. א"ר לוי כל פעולות ונחמות שעתיד הקב"ה ליתן אינם אלא מציון:
וכתתו חרבותיהם לאתים. שנו רבותינו לא יצא האיש לא בסייף ולא באלה (כתוב בישעיה ברמז שצ"ד)ף כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו. ר' אלעזרר המודעי אומר לע"ל באים כל שרי אוה"ע לפני הקב"ה ומקטרגים על ישראל ואומרים לפניו רבש"ע אלו עו"א ואלו עו"א, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, הללו שופכי דמים והללו שופכי דמים, הללו יורדים לגיהנם והללו אין יורדים. אמר להם אם כן הוא כל אומה ואוומה תרד עמה אלהיה כי כל העממים ילכו איש בשם אלהיו וגו'. רבי ראובן בשם ר' חנינא אמר אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו כי באש ה' נשפט, שופט אין כתיב כאן אלא נשפט, הוא שאמר דוד גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי, שבטך ומשענתך, שבטך אלו היסורין, ומשענתך זו תורה, המה ינחמוני (א) יכול בלא יסורין, תלמוד לומר אך. יכול בעוה"ז, תלמוד לומר אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה' לאורך ימים:
אוספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי. א"ר אדא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהם הקב"ה שבראם. א"ר חמא ב"ח אלמלא שלשה מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהם של ישראל, ואשר הרעותי, וחד דכתיב כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל, וחד דכתיב והסירותי את לב האבן מבשרכם:
כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה. אף על פי שחרב בית המקדש לא זזה השכינה משם ושכנתי כתיב ואין שדה אלא ציון שנאמר ציון שדה תחרש, וכן שנו רבותינו בית הכנסת שחרבה אין מספידין בתוכה ואין מפשילין לתוכה חבילים. והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה. למה כל אלה חברו אל עמק השדים כדי שיבואו ויפלו ביד אברהם:
לכן יתנם עד עת יולדה. א"ר יהודה אמר רב אין בן דודד בא עד שתפשוט מלכות הרביעית תשעה חדשים על כל העולם שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה:
והקמנו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם. מאן נינהו שבעה רועים, דוד באמצע, ואדם ושת ומתושלח מימינו, אברהם ויעקב ומשה משמאלו, ויצחק להיכן אזל, אזיל וקאי אפתחא דגיהנם ומציל את בניו מדינה של גיהנם, מאן נינוהו שמונה נסיכי אדם, ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, צדקיהו, אליהו, ומשיח: