ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תעב
צר לי המקום גשה לי ואשבה. רבי אלעזר בן עזריה ורבי אלעזר המודעי הוו יתבי ועסקי בהדין קראי בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגויים, אמר ליה רבי אלעזר לרבי אלעזר המודעי מחזקת היא ירושלים א"ל עתיד הקב"ה לומר לה האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך וגו' (כתוב ברמז י"ד). אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להיות מגעת לשערי דמשק מה טעם משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשרק מנוחתו וכתיב אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק, מה התאנה הזו צרה מלמטה ורחבה מלמעלה, כך עתידה ירושלים להיות מרחבת ועולה והגליות באות ונינוחות בה לקיים מה שנאמר ודמשק מנוחתו, ואין מנוחה אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד, א"ל ומה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה שאינה עתידה לזוז ממקומה אלא מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרוצי. הרי לרוחב, לאורך מנין ממגדל חננאל עד יקבי המלך, רבי ברכיה אמר עד אוקינוס, זכאי רבה אמר עד שיחי דיפו, ולא פליגי האי מאן דאמר עד אוקינוס עד יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים הקב"ה, ומאן דאמר עד שיחי דיפו עד יקבים שיקבם המלך שלמה.. הרי לאורך ולרוחב, לגובה מנין ורחבה ונסבה למעלה. תנא רבי אלעזר בן יעקב עתידה ירושלים להיות רמה ועולה רמה ועולה עד שמגעת לכסא הכבוד ואומר להקב"ה צר לי המקום גשה לי ואשבה, רבי יוסי ברבי ירמיה רוסטיי בשם רבי לוי ואין את יודע מה היא שבחה של ירושלים, אלא מן מה דכתיב ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב מכאן את יודע שבחה של ירושלים:
ואמרת בלבבך (כתוב לעיל ברמז תס"ט):