ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תסו
דבר אחר על זקן הכבדת עולך שהיית מכביד עולו של זקן כבחור, אמר הקב"ה חייך אני עומד עליך במשפט ודן אותך ומחייבך שנאמר רדי שבי על עפר בתולת בת בבל וגו' אין כסא. לפי שהיית יושבת בראשונה על כסא עכשיו שבי לארץ, כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענוגה, לפי שהיית מתפנקת על בני לפיכך לא תוסייפי יקראו לך רכה וענוגה:
ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האומרת בלבבה וכו' (כתוב במלכים ברמז קצ"ח):
הנה היו כקש. זה עשו שנאמר בית עשו לקש, אש שרפתם זה יעקב שנאמר והיה בית יעקב אש, ולא יצילו את נפשם מיד להבה זה יוסף שנאמר ובית יוסף להבה וכו' (כתוב בשופטים ברמז נ"א):
גם לא שמעת גם לא ידעת, מדבר בעמלק ובהמן שיצא מחלציו, אמר הקב"ה הא רשע נזדווגת לבני לא ידעת בנסים שעשיתי להם במצרים כמו שנאמר וידעו מצרים כי אני ה', גם לא שמעת בנסים שעשיתי להם בים שמעו עמים ורגזון, גם מאז לא פתחה אזנך לא שמעת שירה שאמרו לי בני בים אז ישיר משה ובני ישראל, אלא ידעת ושמעת אלא שאתה קשה עורף כי ידעתי כי בגוד תבגוד, ולא מעכשו אלא עד שאתה במעי אמך ופושע מבטן קורא לך, אלא בחייך אומה זו מסורה לך ומה אני מכין לך לתלות אותך בקורה שנאמר קורא לך, ושל חמשים אמה לך ל' שלשים ך' עשרים הרי חמשים:
למען שמי אאריך אפי וגו' לבלתי הכריתך. אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו בן ונדבק עם הלסטים ונתפש עמו, אמר המלך מה אעשה אהרוג את הלסטים א"א שהרי בני עמו אלא בשביל בני אני פוטר את הלסטים, כן הלוים הייו נושאים במשכן שנאמר ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם, והיה מביט בקרח ועדתו שהיו עתידים לחלוק עם משה, אמר הקב"ה מה אעשה עם אלו להרגם אי אפשר שנתתי שמי עליהם, הקהתי ה"א מלמעלה ויו"ד מלמטה הוי למען שמי אאריך אפיי. הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עוני, א"ל אליהו לבר הי הי ואמרי לה לר' אלעזר מלמד שחזר הקב"ה על כל מדות טובות ולא מצא מדה טובה לישראל כעוני, אמר שמואל ואי תימא רב יוסף היינו דאמרי אינשי יאי עניותא לישראל כערקא סומקא לסוסיא חיורא:
שמע אלי יעקב וישראל מקוראי. מקוראי מזומני, לפיכך כשתבא הגאולה והסעודה הוא שמח יגל יעקב ישמח ישראל יגל אברהם יצחק (ויעקב) לא נאמר אלא יגל יעקב לפי שיעקב מצטער בזמן שישראל מצטערין לפיכך כשתבא הגאולה לישראל הוא שמח עמהם, אימתי יגל יעקב כשישמח ישראל, רבי אלכסנדרי אומר למה יגל יעקב אלא אדם אם יש לו בן למול או נושא אשה מי שמח מי שמזומן לסעודה, וכן יעקב שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקיםם סעודה שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי: