ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תנ
אל תיראי תולעת יעקב. מה תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפה, כך ישראל אין להם אלא תפלה, וכן הוא אומר וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה'. תפשו אומנות אבותם אברהם יצחק ויעקב, באברהם נאמר בית אל מים והעי מקדם וגו' ויטע אשל בבאר שבע, ביצחק כתיב ויצא יצחק לשוח בשדה, ביעקב נאמר ויפגע במקום, וכה"א ואני נתתי לך שכם אחד וגו', וכי בחרבו ובקשתו לקח והא כתיב כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני, אלא זו תפלה, וכן בדוד הוא אומר אתה בא אלי בחרב ובחנית וגו', ואומר אלה ברכב ואלה בסוסים וגו', וכן באסא הוא אומר ויקרא אסא אל ה' אלהיו. במשה הוא אומר ונצעק אל ה' וישמע קולנו, א"ל אתם מתגאים על שהוריש לכם אביכם הקול קול יעקב וישמע ה' את קולנו, ואנו מתגאים במה שהוריש לנו אבינו ועל חרבבך תחיה שנאמר ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך:
הנה שמתיך למורג חרוץ חדש עיזא דקורסא דדדישא וכו' (כתוב בשמואל ברמז קכ"ב):
תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם. החטין והקש והתבן מדיינים אלו עם אלו, החטים אומרים בשבלילנו נזרעה השדה והתבן אומרים בשבילנו נזרעה השדה, אמרו החטים תבוא השעה ואתם רואים בשביל מי נזרעה השדה, כיון שהגיע עונת הגורן התחיל בעל השדה נוטל את הקש ושורפו את התבן ומשליכו והחטים מעמידן כרי והתחילו הכל מנשקין אותו, כך ישראל ועו"א מדיינים, עו"א אומרים בשבילנו נברא העולם, אומרים ישראל תבא השעהה ואתם רואים בשביל מי נברא העולם שנאמר תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל:
אתן במדרבר ארז שטה, ארשב"ה כ"ד מיני ארזים הם ומכלם לא נבחר אלא שבעה שנאמר אתן במדבר ארז שטה וגו', ומכלם לא נבחר למשכן אלא שטה בלבד ולמה קורין אותו שטים כדי לסתום מה שעשו ישראל בשטים, חטאו בשטים וישב ישראל וגו', ולקו בשטים קח את כל ראשי העם וגו', ומתרפאים בשטים והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס וגו' והשקה את נחל השטים:
אמרי בי רב (חניניה) עשרה מיני ארזים הם שנאמר אתן במדבר ארז וגו' ארז ארזא, שיטה תורניתא, הדס אסא, עץ שמון אפרסמא, ברוש ברתא, תדהר שאגא, תאשור שוריבנא. הני שבבעה הוו, כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהם שלשה, ואלו הם, אלונים אלמונים אלמוגים. אלונים בוטמי, אלמונים בלוטי, אלמוגים כסיתא. א"ד ארונים ערמונים אלמוגים. ארונים ערי, ערמונים דולבי, אלמוגים כסיתא. אמר רבי יוחנן כלש שטה ושטה שנטלו עו"א מירושלים עתיד הקב"ה להחזיר להם שנאמר אתן במדבר ארז וגו' ואין מדברר אלא ירושלים שנאמר ציוןן מדבר היתה וירושלים שממה, ואמר רבי יוחנן כל הלמד תורה ואינו מלמדה דומה להדס שעומדת במדבר דליכא דמתהני בריחיה, איכא דאמרי אמר רבי יוחנן כל הלמד תורה ומלמדה במקום שאין ת"ח דומה להדס שבמדבר דחביב. הן אתם מאין, לשון יוני הוא הן אחד, אחד אתם לי מכל העו"א שקרויין אין שנאמר כל הגוים כאין נגדו. ופעלכם מאפע, אמר ר' לוי כל פעולות טובות ונחמות שעתיד הקב"ה לעשות עם ישראל אינם אלא בשביל פעיה אחת שפעו בסיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה, תועבה יבחר בכם, אותה תועבה שעשיתם עגל מסכה מאותו מין הביאו לפני קרבן ואני אבחר בכם שור או כשב או עז. אמר ר' לוי משל למטרונא שיצא עליה שם רע מאחד מגדולי המלכות, בדק המלך הדברים ולא מצא בהם ממש, מה עשה המלך עשה סעודה והושיבו בראש המסובין להודייע שבדק הדברים ולא מצא בהם ממש, כך לפי שהיו או"ה אומרים לישראל אתם עשיתם את העגל ובדק הקב"ה את הדברים ולא מצא בהם ממש לפיכך נעשה ראש לכל הקרבנות שנאמר שור או כשב. רב הונא בשם רבי אידי בשם רשב"ג מוצלים היו ישראל מאותו מעשה שאלו עשו ישראל את העגל היה להם לומר אלה אלהינו ישראל אלא הע"ר שעלו עמהם ממצרים עשו אותו. דבר אחר הן אתם מאין לא מליחה זסרוחחה ופעלכם מאפע מק' פעיות שהאשה פועה בשעה שהיא יושבת על המשבר צ"ט למיתה ואחת לחיים. תועבה יבחר בכם אע"פ שהתינוק הזה יוצא ממעי אמו מטונף ומלוכלך מלא רירין ודם הכל מחבקין ומנשקין אותו:
ראשון לציון הנה הנם. רבי חגי בשם רבי יצחק בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון ופורע לכם מן הראשון ובונה לכם ראשון, ומביא לכם ראשון וכו' (כתוב בירמיה ברמז רצ"ח):
כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ וצאצאיה, ר' יוחנן ור"ל, מלך ב"ו בונה פלטין כשהוא בונה את התחתונים אח"כ בונה את העליונים, אבל הקב"ה בונה את התחתונים והעליונים בבת אחת. ר"ל אמר מלך בשר ודם בונה ספינה בתחלה מביא קורקת ואח"כ מביא ארזים ואח"כ מביא הוגנים ואח"כ מביא עליה (המוטים) [נווטים] . אבל הקב"ה בורא הם ומנהיגיהם דכתיב בורא השמים ונוטיהם ונווטיהם (כתיב). רבי יצחק ור"ל מלך ב"ו מותח אהל אננקי ע"י שהות הוא רפי קימעא, ברם הכא תרקיע עמו לשחקים, א"ת שהם רפים, ת"ל חזקים כראי מוצק. ר"ל אמר מלך ב"ו מוצק כלים אננקי ע"י שהות מעלים חלודה, אבל הכא חזקים כראי מוצק נראין כבשעת יציקתן כמין תרקיא: