ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז תיב
לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר, שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא וחזקיה הוה דריש בחד סר רבוותא, כי אתא סנחריב וצר על ירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו, שנאמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר לירות במו אופל לישרי לב, הוה קא מסתפי חזקיה דילמא ח"ו נטייה דעתיה הקב"ה בתר רובא וכיון דרובא מימסרן אינהו נמי מימסרן, בא נביא וא"ל לא תאמרון קשר וגו' קשר של רשעים הוא וקשר רשעים אינו מן המנין, הלך לחצוב לו קבר בקברי בית דוד בא נביא וא"ל מה לך פה כי חצבת לך פה קבר הנה ה' מטלטלך טלטלך גבר. א"ר טלטול דגברא קשה מדאתתא. ועטך עטה א"ר יוסי בר חנינא שפרחה בו צרעת כתיב הכא ועטך עטה וכתיב התם ועל שפם יעטה. נצוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים תנא הוא בקש קלון בית אדוניו ונהפך כבודו לקלון, כי הוה נפיק איהו אתא גבריאל אחדיה לדשא באפי משרייתיה א"ל משרייתך היכא אמר להו הדרו בהו אמרי ליה אם כן אחוכי קא מחייכת בן, נקבוהו בעקביו ותלאוהו בזנבי סוסיהם והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנים. א"ר אלעזר שבנא בעל הנאה היה כתיב לך בא אל הסוכן וכתיב התם ותהי למלך סוכנת. והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל בני רבי חייא (אגידו) [אגברו] חמרא לדרדקי כי היכי דלימרו מילתא כיון דאיבסוס פתחו ואמרו אין בן דוד בא עד שיכלו שתי בתי אבות משיראל ראש גולה שבבל ונשיא שבארץ ישראל שנאמר והיה למקדש וגו'. אמר רבי בני קוצים אתם מטילין בעיני. א"ל רבי חייא אל ירע לך כי יין נתן בשבעים וסווד נתן בשבעים נכנס ין יצא סוד:
וחכיתי לה' המסתיר פניו (ברמז תקצ"ו):