ילקוט שמעוני/ישעיהו/רמז שפה
[שנו רבותינו (ב"ב י"ד ב') סדרן של נביאים, יהושע שופטים, שמואל, מלכים, ירמיה, יחזקאל, ישעיה, תרי עשר. ועל סדרר זה רשם המחבר סימני הרמזים]:
שפה חזון ישעיהו בן אמוץ. זה שאמר הכתוב ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וגו', אמר הקב"ה ודאי ודברתי על הנביאים אלא אנכי חזון הרביתי שכולם אין נבואתו של זה דומה לזה, והיאך, עמוס רואה אותי עומד שנאמר ראיתי את ה' נצב על המזבח וגו'. מיכה ארה אותי יושב שנאמר ראיתי את ה' יושב על כסאו וג'ו. משה ראה אותי כגבור שנארמ ה' איש מלחחמה. דניאל ראה אותי כזקן שנאמר ושער ראשיה כעמר נקי, לכך נאמר וביד הנביאים אדמה, ואף ישעיה כשנתנבא אמר תחלה התוכחות. למה היה דומה לבעל הבית שהיה לו בן והכעיסו הבן עבר אביון וראה את הלבלר יושב קרא אותו וא"ל לך כתוב שאני כופר בבני והל וכתב ולא היה שם עדים ולא חכם. אחר זמן הלך הבן ונפל לרגלי אביו ובקש הימנו וקבלו, ואח"כ עבר אביו אצל אותו הלבלר וא"ל מה לך הנחת אגרת שכתבת לכפור בבנך ואמרת לי הבא עדים וכתוב שאני כופר בבני, אמר לו שמא אמרתי לך בכעסי אכפור כי חס לי וכי יש לי אחר בעולם אלא הוא, אין אני כופר בבני שמא מדמה אתה אותי. כך הכעיסו ישראל להקב"ה וקרא לישעיה וא"ל כתוב שאני כופר בבני התחיל כותב שמעו שמים וגו' למה כופר אני בהן שהן הכעיסו אותי בנים גדלתי ורוממתי וגו' ידע שור קונהו וג', אחר זמן בקשו ישראל מן הקב"ה פשעיך וגו' וקבלן שנאמר שובה אלי כי גאלתיך, אמר לו ישעיה רבון כל העולמים אין אתה חותם על מה שכתבת לכפור בבניך, אמר לו הקב"ה איני כופר בבני שמא דמית אותי שנאמר וביר הנביאים אדמה:
דבר אחר חזון ישעיהו. זה שאמר הכתוב יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה, יראת ה' תוסיף ימים זה ישעיה שחיה שנים הרבה, טליתו של ישעיה כמה מלכים קפל שנאמר חזון וגו'. אמרו רבותינו מאה ועשירם שנה חיה ישעיה כנגד ק"כ שנה של ארבע מלכים הללו, עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיהו, למה יראת ה' תוסיף ימים. דבר אחר חזון ישעיהו. בעשרה לשונות דברה הנבואה, אמירה, הגדה, חידה, משל, מליצה, נבואה, משא, הטפה, וחזון ואין את מוצא קשה מכולן אלא חזון שכן אמר ישעיה חזות קשה הוגד לי, וכשנגלה הקב"ה על אברהם בחזון נגללה עליו היה מתירא שנגלה עליו בדבר קשה שנאמר אחר הדברים האלה וגו' במחזה לאמר, אמר לו הקב"ה מתיירא אתה שנראיתי לך בחזון חייך שאיני מראה לבניך אלא בחזון היאך אני פורע משונאיהם, שכך ראה דניאל שנאמר חזה הוית בחזוי ליליא וארו ארבעא רוחי שמיא מגיחן לימא רבא, אף הגואל שהוא גואל לבניך בחזון אני מראה אותו לבניך שנאמר חזה הוית בחיזו ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרובוהי, אל תתיירא שנגליתי לך בחזון אל תירא אברם וגו'. דבר אחר חזון ישעיהו שני נביאים נתנבאו בלשון זה ישעיה ועובדיה. ישעיה גדול שבנביאם ועובדיה קטן שבנביאים, וי"א גר ההי ומנין אלא כל נביא שאינו מזכיר אבותיו מזכיר מקומו, וכן את מוצא הושע בן בארי הרי אביו שהוא נביא. עמוס הזכיר מקומו דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע, וכן מיכה המורשתי שהיה נביא, עדו בן זכריה נביא בן נביא, צפניה נביא בן נביא, עובדיה לא הזכיר לא איבו ולא מקומו אלא סתם חזון עובדיהו שהיה גר שהיה ירוד שבנביאים, אבל ישעיה חזון ישעיהו בן אמוץ חזון עובדיהו שניהם שוין כאחד והיאך, עובדיה לא נתנבא אלא בפני זקנים גדולים שנאמר חזון עובדיהו כה אמר ה' הרי מפי הקב"ה, מפי סנהדרין מנין שנאמר שמועה שמענו, אף ישעיה נתנבא מפי סנההדרין שנאמר ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח מפי הקב"ה ומי ילך לנו מפי סנהדרין, שאע"פ שהיו מתנבאים מפי הקב"ה אילו היתה סנהדרין זזה הימנו לא היה לו רשות להתנבאות, לכך אתה מוצא את מי אשלח מפי הקב"ה ומי ילך לנו מפי סנהדרין, ולכך נתנבאו שניהם בחזון שחזון בגימטריא שבעים ואחד שנתנבאו שניהם בע"א סנהדרין, רבי בנייה אומר חזון שנתנבאו שניהם בע"א לשון, הגדול שבנביאים והירוד שבנביאים למה כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט:
חזון ישעיהו בן אמוץ. אמר רבי יוחנן כל נביא שנתפרש שמו ושם אביו נביא בן נביא, וכל שנתפרש שמו ולא שם אביו בידוע שהוא נביא ולא בן נביא: