ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז שה
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'. משל לארכיטיקטון שבנה מדינה ועשה בתוכה מחילין ומערות ומטמוניות ואח"כ יצא קאטרקי על אותה מדינה, התחילו בני המדינה מטמנים כספם וזהבם לתוך המטמונים, א"ל הארכיטיקטון אני בניתי את הדינה ואני עשיתי המטמונים ממני אתם מטמינים, כך הקב"ה אמר למנאפים ממני אתם מסתירים שנאמר ועין נואף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים, הנואף אומר אין בריה יודעת בי ואני עיני משוטטות בכל הארץ מה דרכם של עוברי עבירות משמרים שעת אפלה שעת חשך, וכן הגנבים חתר בחשך בתים, וכה"א הוי המעמיקים מה' וגו', קשה הנואף שהוא מסלק את השכינה כביכול הקב"ה ממלא את העליונים ואת התחתונים שנאמר הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, ובאי זה מקום האיש הזה נואף כשהוא בא לנאוף הוא אומר למקום סלק את עצמך ותן לי שעה אחת וכביכול מפני שהוא ארך אפים הוא נותן לו מקום שנאמר כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן וסתר פנים ישים, מי שהוא יושב בסתר עליון ישים פנים שהיא מעוברת ממנו צר הולד ופניו דומות לנואף, אמר ר' בנימין בן לוי אם יסתר איש במסתרים אם ילך אדם ויעסוק בתורה וישב לו אני מראה מעשיו לבריות. וכן אם יטמין אדם עצמו לעשות עבירה אני מראה מעשיו לבריות שנאמר ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. א"ר אחא בר חנינא אני אמלא ממנו העליונים והתחתונים, אמר הקב"ה למנאפים ממני אתם מסתירים אני הוא שמקרב אתכם למשפט שנאמר וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים:
האשה המנאפת תחת אישה, וכי יש אשה מנאפת תחת אישה, אמרו רבותינו אף אשה שהיא מתייחדת עם בעלה והוא משמש עמה והיא נותנת עיניה באחר בשעת תשמישה אף הוא ניאוף, שאל מלך הערבי את ר' עקיבא אמר לו אני כושית ואשתי כושית וילדה לי בן לבן אני הורגה שמא זנתה עלי, א"ל ר' עקיבא יש לך צורות בביתך אמר לו הן לבנות או שחורות אמר לו לבנות כשהיית עסוק עמה עיניה נתנה בצורת וילדה כיוצא בהם, ואם תמה אתה על הדבר למד מצאנו של יעקב שמן המקלות היו מתיחמות כמו שנאמר ויחמו הצאן אל המקלות, והודה מלך הערבי לרבי עקיבא: