ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רצא
כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל. אמר הקב"ה איני כבשר ודם, בשר ודם אין רשות להדיוט להקראות בשמו של מלך, אבל ישראל נקראו בשמו של הקב"ה, כל שם חביב שנקרא להקב"ה בו בשם קרא את ישראלל. נקרא אלהיים וקרא לישראל אלהים, אני אמרתי אלהים אתם. נקרא חכם שנאמר חכם לבב ואמיץ כח, וקרא לישראל חכם שנאמר רק עם חכם ונבון. נקרא דוד שנאמר דודי צח ואדום, וקרא לישראל דודים שנאמר אכלו רעים שתו ושכרו דודים. נקרא בחור שנאמר מראהו כלבנון בחור כארזים, וקרא לישראל בחורים שנאמר בך בחר ה' אלהיך. נקרא חסיד שנאמר כי חסיד אני נאם ה', וקרא לישראל חסידים שנאמר אספו לי חסידי. נקרא קדוש ונקראו ישראל קדושים שנאמר קדושים תהיו כי קדוש אני, ואף לעתיד לבא כל אחד ואחד יאמר לו קדוש שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר ביירושלים קדוש יאמר לו. שנו רבותינו מצילין תיק הספר עם הספר מפני הדליקה, התיק למה מצילין אותו וכי דברי תורה כתובים בתוכו אלא לפי שהוא דבוק לספר זכה להנצל עמו, אמר שלמה הולך את חכמים יחכם אוי להם ללרשעים ולדבקיהם ואשריהם לצדיקים ולדבקיהם, דור המבול מה כתיב בהם וימח את כל היקום אם אדם חטא מאי איכפת לבהמה ולעוף אלא אוי לרשעים ולדבקיהם שהם מחיייבים עצמם ולדבקיהם לפיכך מאדם עד בהמה. אתה מוצא כשהלך קרח הלכו עמו במחלוקתו מאתים וחמשים ראשי סנהדראות והלך עמהם אף הממון שלהם שנאמר ותפתח הארץ את פיה, ראה מה כתיב בנח ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אם הנח זכה בהמה וחיה מה זכו, ראה מה כתיב בחנניה מישאל ועזריה וגובריא אלין תלתיהון ופיתו בסרבליהון, וכיון שיצאו מכבשן האש מה כתיב בהם חזי לגובריא אלין דלא שליט נורא בגשמיהון הרי יפה ולמה סרבליהון לא שנו אלא בשביל שהם דבוקים בהם ומה המלבושים שדבוקים לצדיקים ירדו לאש ולא ניזוקו, ישראל שהיו דבוקים לצדיקו של עולם שהוא חי וקיים שנאמר ואתם הדבקים בה' אלהיכם וכתיב כי כאשר ידבק האזור וגו' על אחת כמה וכמה שינצלו מדינה של גיהנם, למה שאני מעכב שנאמר כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה:
שמעו והאזינו אל תגבהו. אזהרה לגסי הרוח מנין אמר רבא אמר זעירי דכתיב שמעו והאזינו אל תגבהו, רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ורם לבבך ושכחת, וכתיב השמר לך פן תשכח כדרבי אבין אמר ר' עולא כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:
תנו לה' אלהיכם כבוד בטרם יחשיך. בטרם יחשיך עליכם דברי תורה בטרם יחשיך דברי נבואה, בטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור בבבל ושמה לצלמות במדי ושית לערפל ביון. ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה מפני עו"א שהם מתגאים ואומרים לאי אלהימו וגו'. דבר אחר מפני גוה אלו מלאכי השרת שהיו אומרים מה אנוש כי תזכרנו. ודמוע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה', את מוצא עד שלא גלו ישראל היו עושים עדרים עדרים, עדרי כהונה לבד, עדרי לויה לבד, עדרי ישראל לבד, וכיון שגדלו נעשו כלם עדר אחד הה"ד כי נשבה עדר ה':