ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רפז
עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו וגו', א"ר הושעיא קשה היא ירידת גשמים שהיא שקולה כנגד לכל מעשה בראשית, מה טעם דכתיב עושה גדולות עד אין חקר וכתיב בתריה הנותן מטר על פני ארץ, ר' אחא מייתי לה מהכא עושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו וגו' לקול תתו המון מים בשמים, ואין קול אלא גשמים שנאמר תהום אל תהום קורא לקול צנוריך. לקול תתו המון מים בשמים. א"ר אלעזר א"ר חנינא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת ב"ו שופת קדרה ואח"כ נותן מים לתוכה והקב"ה נותן מים בקדרה ואחר כך שופת אותה שנאמר לקול תתו המון מים בשמים ואח"כ מעלה נשיאים. א"ר ברכיה לא פירשו המים העליונים מן התחתונים אלא בבכי הה"ד מבכי נהרות חבש. ר' תנחומא מייתי לה מהכא לקול תתו המון מים בשמים ואין קול אלא בכי כמד"א קול ברמה נשמע וגו'. ויעלה נשיאים מקצה הארץ, ר' יוחנן וריש לקיש, ר' יוחנן אמר אין עננים אלא מלמטן שנאמר מעלה נשיאים מקצה הארץ, על דעתיה דרבי יוחנן לאחד שכבד את חברו בחבית של יין וקנקנה עמה, לדעתיה דריש לקיש לאחד שאומר לחברו הלויני סאה של חטים א"ל הבא קופתך ומדוד, כך הקב"ה אומר לארץ אייתי עננך וקבלי מטר. חמשה שמות יש לו, עב ענן, נשיא, אד, חזיז. עב שהוא מעכב פני הרקיע. אך שהוא שובר לבעלי זרועות. ענן שהוא עושה הבריות ענוים אלו על אלו. נשיא שהוא עושה הבריות נשיאם אלו על אלו. חזיז שהוא עושה חזיונות ברקיע ומשרה רוח הקדש על הבריות ענוים אלו על אלו. נשיא שהוא עושה הבריות נשאים אלו על אלו. חזיז שהוא עושה חזיונות ברקיע ומשרה רוח הקדש על הבריות כמד"א חזון:
בעת פקודתם יאבדו. תאנא משום ר' יוסי עת היא מזומנת לפורענות שנאמר בעת פקודתם יאבדו, ועת היא מזומנת לטובה שנאמר בעת רצון עניתיך, עת היא מזומנת לפורענות שנאמר ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלים, עת מזומנת לטובה וירד יהודה מאת אחיו:
לא כאלה חלק יעקב. אמר ר' אבהו לא נברא הכל אלא בשביל יעקב שנאמר לא כאלה חלק יעקב. כי יוצר הכל הוא (כתוב ברמז פ"ג). אומר הקב"ה לעולמו מי בראך ומי יצרך יעקב כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל, וכתיב יעקב כי יוצר הכל הוא: