ילקוט שמעוני/ירמיהו/רמז רסה
אמר רבי לוי משל למטרונא שהיו לה שני שושבינים אחד עירני ואחד מבני מדינה, זה שהיה עירני היה אומר לה דברים ניחומים לא בת טובים את לא בת גניסים את, וזה שהיה בן מדינה היה אומר לה דברים של קנטורין לא בת עניים ירודים חפופים את, כך ירמיה על ידי שהיה עירני מענתות היה נכנס לירושלים ואומר לישראל דברים של ניחומים שמעו דבר ה' בית יעקב אלין מיליא ערובתא הוון אבהתכון עבדין. ברם ישעיה על ידי שהיה בן מדינה מירושלים היה אומר לישראל דברים של קנטורין שמעו דבר ה' קציני סדום לא מן פלטתא דעמא דסדוום אתון. א"ר לוי אמוץ ואמציה אחי הוו ועל ידי שהיה ישעיהו בן אחיו של מלך היה אומר לישראל דברים של קנטורין כמא דאת אמר ועשיר יענה עזות:
כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי. א"ר יצחק זהו שמניח ספר תורה ויוצא, אמר הקב"ה לישראל בני אבותיכם לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול, אדם הראשון לא מצא עול בי ואתם מצאתם בי עול, למה אדם הראשון היה דומה לחולה שנכנס הרופא אצלו אמר לו דבר פלוני אכול דבר פלוני לא תאכל, וכיון שעבר על דבריו וגרם מיתה לעצמו נכנסו קרוביו אצלו אמרו לו תאמר שהרופא עבר עליך מדת הדין, אמר להם חס ושלום אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי כך היה מצוה אותי דבר פלוני אכול ודבר פלוני לא תאכל וכיון שעברתי על דבריו הוא שגרמתי מיתה לעצמי, כך נכנסו כל הדורות רצל אדם הראשון אמרו לו תאמר שהקב"ה עבר עליך מדת הדין, אמר להם חס ושלום אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי, דכתיב כי ביום אכלך ממנו מות תמות. פרעה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול, למה היה פרעה דומה למלך שהלך למדינת הים והפקיד כל מה שהיה לו אצל בן ביתו, לאחר ימים בא המלך ממדינת הים אמר לו תן לי כל מה שהפקדתי אצלך אמר לו לאו עבדא דידך אנא ולא הפקדת גבאי כלום, מה עשה לו נטלו ותלאו בגרדון אמר לו עבדך אנא כל מה דאפקדת גבאי אנא משלם לך, כך בתחלה אמר הקב"ה למשה לכה ואשלחך אל פרעה, אמר אותו רשע מי ה' אשר אשמע בקולו לא ידעתי את ה', וכיון שהביא עליו עשר מכות אמר ה' הצדיק. משה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול, למה היה משה דומה למלך שמסר בנו לפדגוג, אמר לו אל תהי קורא לבני מורה, מהו הדין לישנא מורה א"ר ראובן כהדין לישנא דיונים צווחים לשטוא מורום, פעם אחת הקנניטו וקרא לו מורה, אמר לו המלך כל עצמי הייתי מצוה לך ואומר לך אל תהי קורא לבני מורה ואת קורא לבני מורה לית עסקא דערים דהליך עם שטו, כדכתיב וידבר הה' אל משה ויצום אל בני ישראל, מה צום אמר להם אל תהיו קורים לבני מורים, ווכיון שהקניטו על מי מריבה אמר להם משה שמעו נא המורים אמר להם הקב"ה כל עצמי הייתי מצוה אתכם ואומר לכם אל תהיו קוראים לבני מורים לית עסקא דערים דהליך עם שטו, לא תביא אין כתיב כאן אלא לא תביאו לא את ולא אחוך ולא אחותך עאלין לארעא דישראל, אמר הקב"ה לישראל אבותיכם במדבר לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול, אני אמרתי להם זובח לאלהים יחרם והם לא עשו כן אלא וישתחוו לו ויזבחו לו אחר כל הרעה שעשו מה כתיב וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. א"ר יודן ברבי סימון אמר הקב"ה לישראל אבותיכם במדבר לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול אני אמרתי להם ששת ימים תלקטוהו והם לא עשו כן אלא ויהי ביוום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו אלו מצאו לקטו:
וילכו אחרי ההבל ויהבלו, א"ר יצחק משל לבן זנהבי שיצא עליו שטר והיה מתירא ואומר תאמר ששטר חוב זה של מאה זהובים ושל מאתים, אמר לו בעל חובו אל תתירא כור של סובין ושל שעורים הוא מה דהוה פרוע הוא, כך אמר הקב"ה לישראל בני ע"א שאתם להוטים אחריה אינה דבר של ממש אלא הבל המה מעשה תעתועים וגו' לא כאלה חלק יעקב: