ילקוט שמעוני/יחזקאל/רמז שע
בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי. את מוצא בשעה שעובדי אלילים נופלים הקב"ה מנחמן זו בזו שכן אתה מוצא בשעה שנפלו המצריים היו מתנחמין באשור שכן כתיב בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי וגו':
אל מי דמית בגדלך הנה אשור ארז בלבנון מלך בעולם, יפה ענף בן אבות, וחורש מצל זכות אבות עומדת לו, וגבה קומה קוזמוקטור בעולם, ובין עבותים היתה צמרתו מביכן היתה קומה קוזמוקטור בעולם, ובין עבותים היתה צמרתו מהיכן היתה מבין עבותים משעה שנעשה כל העולם קליעה אחת להכעיס להקב"ה הניח עצתם ויצא לו שנאמר (יג) מן הארץ ההיא יצא אשור, מים גדלוהו שכן כתיב האדם והבהמה הבקר והצאן וגו' אל ירעו, ומים אל ישתו בשביל אותם מים נתגדל בעולם ע"י מי מתרומם בעולם ע"י יונה שעלה מן התהום, וכה"א תהום רוממתהו, ויגע הדבר אל מלך נינוה, והי פרע והמצריים מתנחמים באשור וכשנפל אשור הוא מתנחם במצרים, שנאמר התיטבי מנוא אמון הא את טבא מאלכסנדריאה רבתא: