ילקוט שמעוני/יחזקאל/רמז שמ
בעמדם תרפינה כנפיהן. וכי יש ישיבה למעלה לא כך אמר רבי חנינא בר אנדראי משום רבי שמואל בר סיסרטאי אין ישיבה למעלה דכתיב ורגליהם רגל ישרה שאין להם קפצים, קרבת על חד מן קאמיא, מהו דין לשון קאמיא שרפים עומדים ממעל לו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו ואת אמרת בעמדם ומהו בעמדם בא עם דם, בשעה שישראל אומרים שמע ישראל שותקים ואחר כך תרפינה כנפיהם ומהו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, הה"ד הקול קול יעקב הא קול משתק את העליונים ואת התחתונים. ר' פנחס בשם ר' לוי ורבנן בשם ר' סימון כתיב ברן יחד כוכבי בקר משקלסו אותו זרעו של יעקב שנמשלו לכוכבים דכתיב ומצדיקי הרבים ככוכבים ואחר כך ויריעו כל בני אלהים:
ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. א"ר יודן גדול כחן של נביאים שמדמין את הצורה ליוצרה שנאמר ואשמע את קול אדם מדבר. א"ר ייודן בר' סימון אית לן קרייא אחרן דמחוור יתיר מן דין שנאמר ועל דמות הכסא וגו'. ואראה ואפול על פני ואשמע קול מדבר. א"ר אלכסנדרי אריב"ל הרואה קשת בענן צריך ליפול על פניו שנאמר ואראה ואפול על פני, ליייטי עלה במערבא דמחזי כמאן דסגיד לקשתא אבל ברוכי ודאי מברך:
בן אדם, בן אנשים כשרים, בן אנשים צדיקים, בן גומלי חסדים בן שמבזים עצמם לכבודי ולכבודם של ישראל. ד"א בן אדם משל למה הדבר דומה למלך שכעס על אשתו והיו לו בנים ממנה עמד ודחפה והוציאה מביתו, לימים שלח בן אחד אצלה א"ל בן פלונית בוא ואראך כבודי ובית שבניתי לאמך שנאמר ויהי בשלשים שנה וגו'. זה (שנה) [שטה] ראשונה אבל בשניה וארא והנה רוח סערה וגו' ומתוכה דמות ארבע חיות, לאחר שהראהו א"ל בן אדם זהו כבודי וכבדתי אתכם יותר מכל אומות העולם כלום פחת כבודי או בית שבניתי לכם שנאמר ואם נכלמו וגו', שמא תאמר אין לי מי שעובד אותי והלא כבר יש ליי תתק"ו אלפי רבבות של מלאכי השרת שהם עומדים לפני ומקדשים שמי הגדול בכל יום תמיד מיציאת החמה ועד שקיעת החמה ואומר קדוש קדוש קדוש ומשקיעעת החמה עד זריחת החמה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומוומפני מה עושים דברים מכוערים ודברים שאינן ראויין ומבעטין אתם ביסורין אבל אעשה למען שמי לבלתי החל. בן אדם עמוד על רגליך (כתוב ברמז רס"ד):