ילקוט שמעוני/יהושע/רמז לז
האיש יורש את אשתו מנא ה"מ וירש אותה מלמד שהבעל יורש את אשתו דדברי ר"ע, ר' ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר ואלעזר בן אהרן מת וגו'. מנין לפינחס שלא היה לו לאללעזר אלא מלמד שנשא פינחס אשה ומתה וירשה. ואומר ושגוב הוליד את יאיר וגו' מנין לו ליאיר שלא היה לו לשגוב אלא מלמד שנשא יאיר אשה ומתה וירשה. מאי ואומר וכי תימא אלעזר הוא דנסיב איתתא ומתה וירשעה פינחס ת"ש ושגוב הוליד את יאיר, וכי תימא התם נמי הכי הוא, א"כ הני תרי קראי למה לי. א"ל ר' פפא לאביי לעולם אימא לך דבעל לא ירית וקראי בהסבת הכן כד נינן ויאיר דובן מזבן ופינחס דזבן מזבן לא מצית אמרת דא"כ נמצא שדה חוזרת ביובל ונמצא אותו צדיק קבור בקבר שאינו שלו אלא אימא דנפלה ליה משדב חרמים:
א"ר אחא בר חנינא אלמלי לא חטאו ישראל לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע מפני שהיא ערכה של א"י שנאמר כי ברוב חכמה רב כעס. (יז) כתיב וישבר אותם תחת ההר נסתכל משה בלוחות וראה שפרח כתב מעליהם והשליכן מידיו מיד נתאלם ולא היה יכול להשיב דבר, באותה שעה נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטרוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות, ומתוך אותו הצער שהם מצטעים עתיד הקב"ה לשלם להם שכרם לימות המשיח כפול ומכופל שנאמר ה' אלהים בחזק יבא וזרכעו מושלה לו הנה שכרו אתו וגו'. ואומר מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים וגו' לטובתי נשברה רגל פרתי שתהא משכורתי שלמה: