ילקוט שמעוני/יהושע/רמז יד
ויאמר יהושע אל בני ישראל גושו הנה, אמר רבי זקפן בין שני בדי ארון, רבי אחא בר' חנינא אמר סמכן בין שני בדי ארון, רבנין אמרין צמצמם בין שני בדי ארון, א"ל יהושע ממה שהחזיקו אתכם שני בדי ארון אתם יודעים כי אל חי בקרבכם מכאן שהמועט החזיק את המרובה. ודכוותה יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא תוך כלי ריקן שמא כלי מלא בתוך כלי מלא, כך העולם מים במים ואת אמרת אל מקום אחד מכאן שמועט החזיק את המרובה. ודכוותה ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע, אמר רבי חנינא כמלא פי כברה קטנה היתה (שם) וכל ישראל עומדים שם מכאן שמועט החזיק את המרובה. ודכוותה קחו לכם מלא חפניכם וכי חפנו של משה מחזיק שמונה קמצים לא דמי ההוא דחפן לההוא דקמץ דההוא דחפן תרין בהדין דקמץ וכתיב וזרקו משה נמצא חפנו של משה מחזיק (ח) שמונה קמצים מכאן שמועט החזיק את המרובה, ודכוותה אורך החצר מאה באמה וכל ישראל עומדים שם מכאן שמועט החזיק את המרובה. ואף ירושלם כן כדתינן עומדים צפופים ומשתחוים רוחים ארבע אמות לכל אחד ואחד מכל צד כדי שלא יהא אחד שומע תפלתו של חבירו, אף לע"ל כן בעת ההיא יקראו לירושלם כסא ה' ונקוו אליה וגו'. ר' יוחנן סליק כו' א"ל וכי מחוקת היא [אותם] א"ל הקב"ה אומר האריכי הרחיבי קבלי אוכלוסיך הרחיבי מקום אהלך וגו' כי ימין ושמאל תפרוצי:
הנה ארון הברית אדון כל הארץ. אמר רבי שמואל בר נחמני כל מקום שנאמר אדון עוקר דיורין ומכניס דיורין וזה בנין אב לכלם עוקר כנעניים ומכניס ישראל, וכן הוא אומר לכן נאום האדון ה' צבאות אביר ישראל וגו' ואשיבה שופטיך כבראשונה:
ת"ר כיצד עברו ישראל את הירדן, בכל יום ארון נוסע אחר שני דגלים והיום נוסע תחלה שנאמר הנה ארון הברית אדון כל הארץ עובר לפניכם בירדן, בכל יום ויום לויים נושאים את הארון והיום נשאוהו כהנים שנאמר והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נושאים ארון ה', תניא ר' יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו הכהנים את הארון, כשעברו את הירדן, וכשסבבו חומת יריחו, וכשהחזירוהו פלשתים למקומו, וכיון שנטבלו רגלי הכנהנים במים חזרו המים לאחוריהם שנאמר ורגלי הכהנים וגו' נטבלו בקצה המים וכתיב ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד. וכמה גובהן של מים י"ב מיל על י"ב מיל כנגד מחנה ישראל דברי ר"י. א"ל ר"א בר"ש לדבריך אדם קל או מים קלים הוי אומר מים קלים באים מים ושוטפים אותם, אלא מלמד שהיו נגדשין כיפין ע"ג כיפין יותר משלש מאות מיל עד שראו אותם כל מלכי מזרח ומערב שנאמר ויהי כשמוע כל מלכי האמורי וגו'. עודם בירדן אמר להם יהושע דעו על מה אתם עוברים את הירדן על מנת שתורישו את יושבי הארץ שנאמר והורשתם את כל יושבי הארץ וכגו' אם אתם עושים כן מוטב ואם לאו באים מים ושוטפים אותיכם מאי אותיכם אותי ואתכם. עודם בירדן אמר להם יהושע הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל וגו'. עודם בירדן אמר להם יהושע שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשר אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה. אמר ר' יהודה אבא חלפתא וחנינא בן חכינאי עמדו על אותן האבנים ושיערו כל אחד ואחד כארבעים סאה וגמירי מאי דמידלי איניש על כתפיה תלתא דטעוניה הוי. ומכאן אתה מחשב לאשכול שנאמר וישאוהו במוט בשנים ממשמע שנאמר במוט איני יודע שהוא בשנים מה ת"ל בשנים בשני מוטות. א"ר יצחק טורטני וטורטני דטורטני כיצד שמנה נשאו אשכול אחד נשא רמון ואחד נשא תאנה יהושע וכלב לא נשאו כלום מפני שלא היו באותה עצה. רבי אמי ורבי יצחק פליגי, חד אמר לדברי ר' יהודה כחנייתן עברו, לדברי רבי אלעזר בר"ש בזה אחר זה עברו. וחד אמר בין למר ובין למר כחנייתן עברו מר סבר אדם קל ומר סבר מים קלים. ת"ר כיון שעלה אחרון שבישראל מן הירדן חזרו המים למקומם שנאמר ויהי כעלות הכהנים נושאי ארון ברית ה' מתוך הירדן וגו', נמצא ארון ונושאיו מצד אחד וישראל מצד אחד נשא ארון את נושאיו ועבר שנאמר ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם, ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר וישלח עוזא ידו אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר ויחר אף אלהים בעוזא, אמר לו הקב"ה עוזא נושאיו נושאו הא עצמו לא כל שכן. נמצאת אומר ג' מיני אבנים היו, אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר ולהלן הוא אומר וכתבת על האבנים באר היטב אתיא באר באר, ואחד שהקים יהושע בירדן, ואחד שהקים יהושע בגלגל. כיצד כתבו ישראל את התורה ר' יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי תורה הזאת באר היטב ואח"כ סדום בסיד. אמר להם ר"ש לדבריך היאך למדו אוה"ע תורה. אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושגרו נוטירין שלהם וקלפו את הסיד וכתבוה, ועל דבר זה נחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להם ללמוד ולא למדו, ר"ש אומר על גבי סיד כתבוה וכתבו להן למטה למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות, הא למדת שאם חוזרים בתשובה מקבלים אותם. אמר רבא בר שילא מ"ט דר"ש דכתיב והיו עמים משרפות סיד על עסקי סיד, ור' יהודה אומר כסיד מה סיד אין לו תקנה אלא שרפה אף רשעים אין להם תקנה אלא שרפה. בוא וראה כסה נסים נעשו לישראל באותו היום, בו ביום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יותר מששים מיל ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז שנאמר את אימתי אשלח לפניך, ואומר תפול עליהם אימתה ופחד וגו' עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שניה. אמור מעתה ראויין היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע אלא שגרם החטא. ואח"כ הביאו אבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל התורה כולה באר באר היטב בשבעים לשון והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו ושמחו וברכו וקללו וקבלו את האבנים ובאו ולנו בגלגל שנאמר והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון יכול בכל מלון ת"ל במלון אשר תלינו בו הלילה, וכתיב ושתים עשרה אבנים אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל:
ששה שבטים עלו על ראש הר גריזים וששה על הר עיבל והכהנים והלוים והארון למטה באמצע הכהנים מקיפין את הארון והולים מקיפין את הכהנים וכל ישראל מזה ומזה עומדים שנאמר וכל ישראל וזקניו מזה ומזה עומדים. הסבו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל וגו' ואלו ואלו עונים אמן. הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ואמרו ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' ואלו ואלו עונים אמן, עד שגמרו ברכות וקללות ואח"כ הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדו אותם בסיד וכתבו עליו את התורה בשבעים לשון והעלו עולות ושלמים ואכלו ושתו והלכו למקומם ול נו:
ת"ר הלא המה בעבר הירדן מעבר הירדן ואילך דברי רבי יהודה. אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת. בארץ הכנעני היושב בערבה אלו הרא גריזים והר עיבל שיושבים בהם כותיים. מול הגלגל סמוך לגלגל. אצל אלוני מורה מה להלן שכם אף כאן שכם ולהלן הוא אומר עד מקום שכם עד אלון מורה. רבי אלעזר אומר הלא המה בעבר הירדן סמוך לירדן דאי מירדן ואילך הא כתיב והיה בעברכם את הירדן. אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת, בארץ הכנעני בארץ החוי, היושב בערבה והלא בהרים וגבעות הם יושבים, מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל, ר' אלעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראות להם דרך בשניה כדרך שהראה להם בראשונה, דרך בדרכים לכו ולא בשדות וכרמים, היושב ביישוב לכו ולא בהרים וגבעות, בערבה ולא במדברות. ת"ר ברוך בכלל בפרט ארור בכלל ארור בפרט ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבע, ארבע וארבע הרי שמונה, שמונה ושמונה הרי שש עשרה, וכן בסיני וכן בערבות מואב, ר"ש מוציא הר גריזים והר עבל ומכניס אהל מועד שבמדבר. ת"ר ונתת את הברכה על הר גריזים וגו' מת"ל אם ללמד שתהא הברכה על הר גריזים וקללה על הר עיבל הלא כבר נאמר אלה יעמדו לברך את העם וגו' וכתיב אלה יעמדו על הקללה וגו' אלא להקדים ברכה לקללה, יכול יהו כל הברכות קודמות לקללות ת"ל ברכה וקללה ברכה אחת קודמת לקללה ואין כל הברכות קודמות לקללות. ולהקיש ברכה לקללה מה קללה בלוים אף ברכה בלוים. ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם, ומה קללה בשלון הקדש אף ברכה בלשון הקדש, ומה קללה בכלל ופרט אף ברכה בכלל ופרט, ומה קללה אלו ואלו עונים אמן אף ברכה אלו ואלו עונים אמן: