ילקוט שמעוני/יהושע/רמז ו
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך. תניא רבי יהושע בן קרחה אומר כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר. רבי יהושע אומר כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקורבת. רע"א זמר בכל יום זמר בכל יום, א"ר יצחק בר אבדימי מאי קראה נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו, הוא עמל במקום אחד ותורתו עומלת במקום אחר. אמר ר' אלעזר אדם לעמל נברא שנאמר אדם לעמל יולד, איני יודע אם לעמל פה ואם לעמל מלאכה כשהוא אומר כי אכף עליו פיהו הוי אומר לעמל פה נברא. ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כשהוא אומר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה הוי אומר לעמל תורה נברא. תניא אידך רבי יוסי אומר לחם הפנים אפילו סלק את הישנה שחרית וסדר את החדשה ערבית אין בכך כלום אלא מה אני מקיים לפני תמיד שלא ילין שולחן בלא לחם. א"ר אמי מדבריו של רבי ייוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש. אמר רבי יוחנן משום רשב"י אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש, ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ. רבא אמר מצוה לאומרו בפני עם הארץ. שאל דמא בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל כגון אני שלמדתי את התורה כולה מהו שאלמד חכמת יונית רא עליו לא ימוש וגו' והגית בו יומם ולילה, צא ובדוק איזו שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית. ופליגא דרשב"נ דאמר ר"ש בר נחמני א"ר יונתן זה אינו מצוה ולא חובה אלא ברכה. ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבין עליו ביותר שנאמר ומשתו יהושע וגו' א"ל הקב"ה יהושע כל כך חביבין עליך דברי תורה לא ימוש ספר וגו'. דבי רבי ישמעאל תנא דברי תורה לא יהיו עליך חובה ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהם. תניא אידך והלא דברים ק"ו ומה יהושע דכתיב בו ויהושע בן נון מלא רוח חכמה נאמר בו לא ימוש שאר בני אדם עאכ"ו: