ילקוט שמעוני/זכריה/רמז תקפג
ויצא ה' ונלחם בגוים ההם. אמר רבי לוי אוי להם לרשעים שהם מעמיקים עצות על ישראל כל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך, עשו אומר שוטה היה קין שהרג את הבל בחיי אביו לא היה יודע שאביו פרה ורבה, אני איני עושה כן אלא יקרבו ימי אבל אבי, פרעה אמר שוטה היה עשו לא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אני איני עושה כן אלא כד אינון רקיקין תחות כורסי אמהון אנא מחנק להון שנאמר כל הבן הילוד וגו', המן אמר שוטה היה פרעה לא היה יודע שהבנות נשואות לאנשים ופרות ורבות, אני איני עושה כן אלא להשמיד להרוג ולאבד וגו', א"ר לוי אף גוג ומגוג עתיד לומר כן שוטים היו הראשונים לא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן אלא בתחלה אזדווג לפטרונם ואחר כך אזדווג להם, הדא הוא דכתיב יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, אמר לו הקב"ה רשע לי באת להזדווג חייך שאני עושה עמך מלחמה שנאמר ה' כגבור יצא, ואומר ויצא ה' ונלחם. ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, למעלה מעשרה (במלכים ברמז רכ"ה):